מעשיה חסידית לשבת

סיפור שלהט השבוע למשך שתי יממות, לפני שגווע וסימני השאלה שלו עמו, מוכיח שאם זה מגחיך חרדים, אין שום בעיה לצטט ממקורות לא מהימנים.

 האם מידע לא מאומת שמופיע בבלוג ברשת, נחשב למקור שניתן להישען עליו ולצטט אותו? סיפור שלהט השבוע למשך שתי יממות, לפני שגווע וסימני השאלה שלו עמו, מוכיח שאם זה מגחיך חרדים, אין בזה שום בעיה.


האם תחמיץ התקשורת הישראלית הזדמנות לבזות חרדים? האם תקפיד על אמות מידה מקצועיות נדרשות, כשנופלים לידיה רסיסים בלתי מוצלבים, בלתי מאומתים וגם בלתי הגיוניים, של סיפור שמעמיד חרדים באור מגוחך?

 

תשובה צפויה לכך ניתנה השבוע, כשחסידות גור תוארה בתקשורת כקהילה שבה אסור לאכול מוצרי סויה, מחשש שהדבר יגרום לגילויי הומוסקסואליות. אלא שבדיקה יסודית של מגזין 'טאבלט', העלתה שמה שפורסם במקורה של הנפיחה העיתונאית הזו, בבלוג חרדי, שונה לחלוטין מהחומר העסיסי שפורסם בעקבותיו בכלי התקשורת הבולטים והמובילים.

 

כנראה שהכל התחיל בידיעה בעיתון החרדי 'המבשר', ובה דווקא הפריך מנהל בית החולים החרדי 'מעייני הישועה', הפרופ' מוטי רביד, את חששן של אימהות חרדיות לתינוקות במעונות יום, מפני השפעת הסויה על קצב ההתבגרות המינית. בלוגר חרדי בשם חיים שאולזון, ציטט את הידיעה בפוסט שפרסם ב-28.10, אך השתמש בצפירת ההרגעה של פרופ' רביד, כדי להגחיך את מדריכי התלמידים בישיבות חסידות גור, שלטענתו לא מאמינים לרביד, וכדי למנוע "בגרות מינית מוקדמת ומואצת" ומתוך חששם "פן תבער כל הישיבה במדורה ענקית של תאווה ויצר הרע", אסרו על הגשת מוצרי סויה בחדר האוכל של הישיבה. יצוין ששאולזון (שלא מצטט כל מקור, ומה שכתב יכול להיות אמת באותה מידה שיכול להיות בדיה) לא כתב אף מילה על הומוסקסואליות.

 

ידיעה שפורסמה מיד לאחר מכן במגזין האינטרנט yourjewishnews.com דיווחה על האיסור תוך הסתמכות על "דיווח בעולם החרדי", וקבעה שהאיסור נובע מהחשש שמא יגרום ל"עלייה בפעילות המינית ההומוסקסואלית".   

 

אתר 'מאקו' היה הראשון לצטט את הדיווח כבר למחרת, 29.10, כשדיווח על כך שהסויה נאסרה "מחשש לקיום יחסים הומוסקסואליים בין תלמידי הישיבה", ואף הוסיף לעג מתבקש על חשבון גור, באזכור האשמות דומות מהעבר, כנגד אכילת עופות או נטילת חיסונים. למחרת פרסמו אתרי ynet ו-וואלה! ידיעות עסיסיות נוספות, שהסתמכו על אותו הדיווח, ובהן נקבע שהוחל איסור מוחלט על הגשת הסויה בישיבות של החסידות, מחשש שהסויה "תוביל להגברת הנטייה ההומוסקסואלית בין בחורי הישיבה". באתר 'וואלה!' אף נכתב שבדיווח במגזין yourjewishnews.com, מצוטטים "גורמים רשמיים בחסידות", למרות שאין בו שום ציטוט מפי שום גורם רשמי, אלא הישענות על "דיווחים בעולם החרדי", כלומר הפוסט בבלוג של שאולזון מיומיים קודם לכן.

 

עיתון האינדפנדנט הבריטי, כמו גם האתר החשוב והפופולארי 'הפינגטון פוסט', הצטרפו במקביל לחגיגה, תוך שגם הם נשענים על אותו מקור. העיתון הבריטי אף הוסיף תבלין משל עצמו, כשקבע שמי שנתן את ההוראה (שכאמור אין לדעת אם בכלל ניתנה, ובוודאי שאין לדעת אם היא נושאת קשר כלשהו לחשש מפני הומוסקסואליות) היה לא אחר מאשר האדמו"ר מגור, הרב יעקב אלתר, בכבודו ובעצמו.

והנה לפנינו סיפור שתחילתו בבלוגר אחד שקם בבוקר, קרא בעיתון חרדי ידיעה שמכוונת לאימהות לתינוקות, ולפיה סויה לא מאיצה את ההתפתחות המינית, ופרסם, בלי לפרט על איזה מקור הוא מסתמך, שבחסידות גור לא השתכנעו והוציאו את הסויה מהתפריט. סוף הסיפור, בתוך שתי יממות, בקביעה בעיתון בינלאומי רב חשיבות, לפיה האדמו"ר מגור אוסר על מרכיבי סויה בתפריטי הישיבות, מחשש להתפרצות הומוסקסואליות בין התלמידים. מובן מאליו שעד רגע זה לא ניתן כל אישור לידיעה שהסויה נאסרה, וממילא שאין כל מקור, בוודאי לא אישור לכך שאם נאסרה, קשור הדבר לחשש מהומוסקסואליות.

 

האם ניתנה הוראה להוציא את הסויה מהתפריט בגור? ואם ניתנה, האם מחשש לעלייה בהומוסקסואליות של תלמידי הישיבה? אין לדעת. אבל האינדפנדנט וההפינגטון פוסט היו גם כלי התקשורת היחידים עד כה, שהבינו שציטוט טענה של בלוגר שלא הוכחה, והוספת תלי תלים של פרשנויות משונות שצמחו משום מקום, תוך כדי ביזוי קהילה שלמה, אינו עומד בשום אמת מידה מקצועית, והסירו את הדיווח מהאתר.

ואילו אנחנו נשארנו עם התקשורת האחראית, הרצינית, הדייקנית וכמובן נטולת הדעות הקדומות שלנו, שלא טורחת לערוך ולו בדיקה בסיסית לגבי אמיתות הסיפור, ועם גבבת ההבלים המרושעים שהיא נהנית להגיש לנו ברוב מקצועיותה.   

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות