מצפון סלקטיבי תאיר קמינר מגדירה עצמה 'סרבנית מצפון'. בניגוד למה שנכתב באתר 'נענע 10', הצבא כן מכיר במצפון כסיבה לשחרור משירות. אז מדוע הוא התעקש למצות עמה את הדין? טל רפאל | 17.07.16 | תאיר קמינר, פלאש 90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס "צה"ל אינו מכיר במצפון כאופציה לשחרור מהצבא, ולכן דחה בחודש יולי בשנה שעברה את בקשתה של קמינר להשתחרר מהשירות הצבאי מסיבה זו", כך נכתב ע"י העיתונאי אור הלר באתר חדשות 10 ("לאחר מאבק ממושך: הסרבנית תאיר קמינר תשוחרר מצה"ל", 14.7.2016). האם צה"ל אינו מכיר במצפון כאופציה לשחרור מהצבא? חוק שירות בטחון, העוסק בגיוס לצה"ל, מאפשר לנשים להצהיר על טעמי דת או מצפון ובכך להיות פטורות מהשירות הצבאי. לגבי גברים –החוק מקנה לשר הבטחון סמכות לפטור אדם מגיוס "מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים". בפסיקת בית המשפט נקבע לאורך השנים כי "טעמים אחרים" כוללים טעמי מצפון (לדוג' בג"ץ 734/83 שיין נ' שר הביטחון, בג"ץ 1380/02 בן ארצי נ' שר הבטחון). כלומר, הן לנשים והן לגברים ישנה אפשרות לפטור מגיוס על רקע מצפון, כאשר לצורך כך עליהם לעבור ועדה צבאית מיוחדת – ועדת מצפון – הוועדה המייעצת לשר הביטחון בענייני פטור משירות. במקרה של תאיר קמינר, היא הופיעה בפני ועדת המצפון, לא "ביולי בשנה שעברה", כפי שנכתב באתר ערוץ 10, אלא ביולי השנה, לפני כמה ימים בלבד. הועדה דחתה את בקשתה של קמינר, משום שהיא מתנגדת להתגייס לצבא עקב מדיניות הממשלה, ולא בשל קושי מצפוני הקשור לשירות צבאי בכלל. אנו לא יודעים במדויק מה היו שיקולי הועדה, אך בהקשר הזה כדאי להזכיר את דברי השופטים בבג"ץ 7622/02 זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי. פסק הדין דן בעניינם של חיילי מילואים שסירבו לשרת ביהודה ושומרון. השאלה שעמדה במוקד פסק הדין היתה האם ניתן להכיר בסרבנות "סלקטיבית" – סרבנות לגבי פקודה מסוימת – כגון סרבנות לשרת רק בשטחי יהודה ושומרון (בניגוד לסרבנות מוחלטת- התנגדות לכל מסגרת צבאית). העתירה נדחתה ובג"ץ קבע כי יש הבדל בין סרבנות מלאה לסרבנות סלקטיבית, וכי אין להכיר באחרונה כשיקול לפטור. כך כתב נשיא בית המשפט דאז אהרן ברק: בחברה פלורליסטית כשלנו, ההכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם. אתמול ההתנגדות היתה לשרת בדרום לבנון. היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה והשומרון. מחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו או אחרים באזור. הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים המורכבים מיחידות שונות שלכל אחת מהן תחומים שבהם מותר לה לפעול מצפונית, ותחומים אחרים שבהן נאסר עליה מצפונית מלפעול. בחברה מקוטבת כשלנו, זהו שיקול כבד משקל אור הלר בתגובה: "אני מסקר את הפרשה מתחילתה ומודע היטב לכך שתאיר קמינר מתנגדת לשירות בשטחים הכבושים. מדובר בטעות. אבדוק עם אנשי 'נענע' מה קרה שם".
התגובה של הלר מפתיעה אותי לטובה, הוא מודה שמדובר בטעות. השאלה היא אם יפרסמו הבהרה ותיקון באתר כפי שמצופה מהם. הגב
אור הלר הוא נציג השמאל הקיצוני בערוץ השמאל הקיצוני. מקדם את הפוליטיקה ההזוייה שלו בלי בושה ועוד קורה לעצמו עיתונאי… אולי דובר חמאס הגב
