'מקור ראשון' מתעסק בהדחקה

צה"ל העביר לתקשורת ממצאים של תחקיר שביצע לגבי העימותים שהיו בין תושבי יצהר לבין תושבי הכפר עוריף הסמוך, אשר שיאם היה בפציעתו של פלסטיני על ידי ירי של איש כיתת הכוננות של יצהר. בין שלל הממצאים שעלו בתחקיר, התברר כי נערים מיצהר כפתו את הפלסטיני שנפצע והכו אותו, עד שהגיע כוח צה"ל, פיזר את הנערים וטיפל בפצוע. רוב העיתונים זיהו את החריגוּת והערך החדשותי שבמידע הנ"ל ופרסמו אותו בכותרות דיווחיהם.

הכותרת ב'מעריב' דיווחה:

נערים מיצהר הכו פלסטיני פצוע וכפות

הכותרת של 'הארץ' היתה:

נערים כפתו פלסטיני שנורה ונפצע – והכו אותו

הכותרת של 'ישראל היום':

נערים יהודים קשרו והיכו פלסטיני חמוש ופצוע

בכותרת המשנה ב'ידיעות אחרונות' נאמר:

קצין בכיר באוגדת איו"ש על האירועים ביצהר בשבוע שעבר: "ללא התערבות החיילים, זה היה נגמר בלינץ'"

'מקור ראשון', לעומת זאת, סיפר לקוראיו בכותרת הדיווח:

צה"ל החרים נשקים לחברי כיתת הכוננות ביצהר שירו על פלשתינים

גם בכותרת המשנה לא היה זכר למידע הצה"לי על הכאתו של הפלסטיני בזמן שהיה כפות. החלק הזה של התחקיר הוזכר רק לקראת אמצע הידיעה. זהו אולי ממצא לא נעים עבור עורכי 'מקור ראשון' אבל התפקיד שלהם אינו להגן על שמם הטוב של תושבי יצהר, אלא לספק דיווחים חדשותיים לקוראיהם. בהנחה המקובלת כי רוב קוראי העיתונים מסתפקים בקריאת כותרות בלבד, הרי שיש להניח כי חלק ניכר מקוראי 'מקור ראשון' כלל לא יודעים מה קרה לפלסטיני לאחר שנכפת (לפחות עד שנתקלו בכותרות של כלי תקשורת אחרים). האם מידע זה אינו חשוב מספיק?