'מקור ראשון' נגד כל העולם

האם נכלל בחוק הסחר החופשי שעליו חתם אובמה סעיף האוסר על שותפות הסחר של ארה"ב החרמת תוצרת שמקורה בשטחים שבהחזקת ישראל (יו"ש), או שמא הושמט הסעיף מהחוק, כפי שטוען עיתון אחד – 'מקור ראשון'?

אובמה חותם על החוק (צילומסך מעמוד היוטיוב של הבית הלבן)

לפני כשבוע חתם הנשיא אובמה על חוק סחר חדש הכולל תיקון לפיו ארה"ב תדרוש ממדינות המבקשות לקיים עימה הסכמי סחר להתנגד לחרם על ישראל, או על "שטחים שבשליטת ישראל" (במילים אחרות – יהודה ושומרון). קורת הרוח שאולי חשו קוראי 'מקור ראשון' מהתיקון הפרו-ישראלי צוננה במהרה על ידי דיווח של אריאל כהנא, בו טען כי בסופו של דבר התיקון לחוק נפל בעקבות לחץ של האיחוד האירופי (הדגש לא במקור):

בשבועות שקדמו לאישור החוק פעלו האירופים מאחורי הקלעים בגבעת הקפיטול ובממשל במטרה להוציא את הסעיף מהחוק או לכל הפחות לצמצמו. כך למשל, אחת הגרסאות של החוק כללה אזכור מפושר על איסור פגיעה כלכלית גם ב"שטחים שתחת ישראל" – כלומר סימון מוצרים מההתיישבות, מעשה אשר האירופים מתכננים להוציא לפועל בקרוב. בסופו של הדיון ובעקבות הלחצים החליטו חברי הקונגרס לוותר על הסעיף.

אלא שאף אחד לא וויתר על הסעיף. ניתן לראות אותו כ"חקיקה שאושרה" (לאחר חתימת הנשיא) באתר הקונגרס:

bill

נוסף על כך, העברת החוק, כולל התיקון המדובר, זכה לפרסום נרחב בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים, וביניהם, הניו יורק טיימס, הבלוג המשפטי של הוושינגטון פוסטפוליטיקו, 'הארץ' ו'גלובס'.

מה בכל זאת קרה? הכנסת המילים "שטחים שבשליטת ישראל" לחוק בעקבות לחץ של לוביסטים פרו-ישראלים יצרה סערה בוושינגטון, שכן המשמעות היא שארה"ב מתנגדת גם לחרם על מוצרי התנחלויות, ובאופן עקיף – תומכת בהתיישבות היהודית ביו"ש. ואכן, יממה לאחר העברת החוק, התבטא דובר מחלקת המדינה בפומבי נגד הכנסת המילים "שטחים שבשליטת ישראל", והדגיש כי בעוד ארה"ב אכן מתנגדת לחרם נגד ישראל, היא אינה תומכת ב"פעילות התנחלותית".

אולם אין בדברי דובר מהחלקת המדינה כדי לוותר, למחוק או לבטל את החוק עצמו, שאכן אושר. אפילו אתר nrg, האתר המקוון של 'מקור ראשון', דיווח על כך (הדגש לא במקור):

הבית הלבן הבהיר אתמול (ג') כי חוק הסחר החופשי שנועד למנוע מדינות האיחוד האירופי להחרים את ישראל אינו כולל את השטחים שמעבר לקו הירוק. ההבהרה נועדה להסביר את התיקון לחוק הסחר החופשי שאושר השבוע, המחייב את נציגי המסחר של ארה"ב לפעול נגד מדינות אירופאיות שהחרימו את "ישראל, או את מי שעושה עסקים עם ישראל, או את השטחים שבשליטת ישראל".

יוצא איפה, שקוראי 'מקור ראשון' הם היחידים בעולם שזכו לקרוא כי הסעיף המדובר הושמט מהחוק.

תגובת אריאל כהנא: "חקיקה בכלל ואמריקנית בפרט היא דבר מסובך. לפי מה שנאמר לי ע״י מקורות מוסמכים הסעיף הנוגע ליו"ש הושמט."

עדכון 7.7: בעקבות הערה נכונה מצד אריאל כהנה, נוסחה מחדש כותרת המשנה באופן מדויק יותר. עותק החוק, כפי שמופיע באתר הבית הלבן, ניתן לקריאה כאן, והקוראים יכולים להחליט.

תגובת אריאל כהנא:

א. אם בדיוק עסקינן, תמוה מאוד שכותרת המשנה בפרספקטיבה היא זו שמטעה את גולשי האתר, כאילו קוראי מקור ראשון לא יודעים שאובמה חתם על החוק. ההפך הוא הנכון. כפי שאכן נכתב באתר המקביל nrg, ובכתבה עצמה, אובמה חתם גם חתם על החוק והדברים קיבלו ביטוי. מה כן? הסעיף עליו אובמה לא חתם הוא זה הנוגע ל״שטחים המוחזקים על ידי ישראל״. כך קרה, כך נכתב בעיתון וכך הבהירה מח׳ המדינה.
ב. לעצם העניין, כמקובל בארה״ב, הסנאט ובית הנבחרים קידמו חוקים דומים אך לא זהים. נוסח אחד כלל את יו״ש ונוסח שני לא. ברגע האחרון הושמטו ״השטחים״ מהנוסח כדי לא לעורר מתחים. יתכן שמכאן מקור הבלבול, הן שלכם והן של אחרים, אודות מה אושר ע״י הנשיא ומה לא. מכאן עכ״פ תגובתי  למר שביב אודות הסיבוך שבחקיקה האמריקנית.
ג. מאחל לכם ולא לעצמי, שתתפסו אותי על טעויות אמיתיות ולא על בוקי סרוקי.

 

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אריאל כהנא תודה שטעית. אם אתה רוצה המלצות למכללות שעושים קורסים באנגלית מוזמן לחפש בגוגל ברליץ

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות