מתי החלו הישראלים לחשוד באובמה? (ולמה זו שאלה חשובה)

ברק רביד ב'הארץ' מאשים במשתמע את הישראלים. "חשדו באובמה מיומו הראשון בתפקיד". העובדות אחרות לגמרי. רביד בתגובה: טפס על מישהו אחר. נמאסת

אובמה ב"שיחת פיוס"עם נתניהו בעקבות נאום קהיר. פה התחלנו לחשוד? (צילום: הבית הלבן)

 

במאמר פרשנות שפרסם ב'הארץ' הבליע הכתב המדיני ברק רביד קביעה רבת משמעות. כך רביד:

נאומו (של טראמפ, ח"ע) במוזיאון ישראל מחר מכוון לישראלים, ונועד לגרום להם להתייחס אליו ההיפך משהתייחסו לאובמה. זו לא צפויה להיות משימה קשה במיוחד, לאור העובדה שרוב הישראלים היו חשדנים כלפי אובמה מיומו הראשון בתפקיד.

ומה יכולה להיות הסיבה של רוב הישראלים לחשוד באובמה מיומו הראשון בתפקיד? רביד לא מרחיב, אבל הוא אינו הראשון לטעון זאת. לפניו כבר טען זאת העיתונאי הבכיר Ethan Bronner, באותו זמן ראש המשרד של ה'ניו יורק טיימס' בירושלים, שקבע שהסיבה לכך היא גזענותם של הישראלים נוכח העובדה שאובמה הוא שחור.

לפי רביד, אם הישראלים היו חשדנים כלפי אובמה מיומו הראשון בתפקיד, כי אז לא אובמה אשם בתהום אי האמון שנפערה בינו לבין הישראלים. הוא הקורבן שלה. הישראלים, שפסלו אותו אוטומטית, ממניעים לא ענייניים אותם ניתן רק לשער, הם האשמים.

ברור וצפוי האינטרס של ברק רביד להגן על אובמה, גם במחיר האשמת כלל הציבור הישראלי בפסילה מראש, ללא קשר למדיניותו והתנהגותו כלפי ישראל וממשלתה הנבחרת.

אבל העובדות מספרות סיפור אחר, ולפיהן הציבור הישראלי קיבל את אובמה באהדה ובמאור פנים, והחל להסתייג ממנו רק בתגובה למדיניותו העוינת כלפי ישראל.

כמועמד לנשיאות ביקר כאן אובמה ופיזר הצהרות פרו ישראליות שמשעשע להיזכר בהן. ("ירושלים לא תחולק", "אם מישהו היה יורה על הבית שבו שתי בנותיי הקטנות ישנות, הייתי עושה הכל כדי לעצור אותו, ועל ישראל לנהוג באותה דרך"). הוא ביקר בשדרות מוכת הטילים, במצדה ואפילו בכותל, וכמובן כבש את אהדת הישראלים על נקלה.

כשהושבע לנשיאות בינואר 2009, רוב הישראלים לא היו חשדנים כלפיו, כטענת רביד, אלא ההיפך. אהדו אותו, ואף שמו בו את מבטחם.

גם בחודשיו הראשונים כנשיא, המשיך אובמה ליהנות מאשראי מוצק מצד רוב הישראלים. ב 1 ביוני 2009 ביטאו שוב רוב הישראלים את אמונם בו. אבל אז, כעבור שלושה ימים, הוא דילג בהפגנתיות על ישראל בדרכו לקהיר, שם נשא את נאומו הידוע, בו פנה לעולם הערבי בהצעה לאתחול היחסים. ימים אחדים לאחר מכן פרסם הבית הלבן בצעד חריג תמונה משפילה מבחינת ישראל, בה נראה אובמה משוחח עם נתניהו כשרגליו מונחות על השולחן באדנות.

זו היתה חריקה משמעותית ראשונה, אבל גם חודשים אחדים אחריה עוד נהנה אובמה בישראל מתמיכה חזקה יותר מאשר ברוב העולם, אלא שמשם והלאה אכן החלו הישראלים לחשוד באובמה, ויחסם אליו התנדנד בין אמון לחשד עד לשנת 2014, ולא מתוך דעה קדומה, כטענת ברק רביד.

ניתן לשער שהתנודות במידת האמון נבעו מגורם אחד: התנהגותו ומדיניותו של נשיא ארה"ב כלפי ישראל. הסוף, על כך אין מחלוקת, אכן היה עגום.

'פרספקטיבה': ברק רביד, קביעתך לא מתיישבת עם העובדות וטופלת על הישראלים אשמת שווא

ברק רביד: לך טפס על מישהו אחר. נמאסת.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ברק רביד מגיב באופן ילדותי ומוכיח שלעתים המבקרים אינם יודעים להתייחס עניינית לביקורת שמוטחת בהם.

  2. אני דווקא מסכים עם ברק רביד, אבל לא מהנימוקים שאתם מייחסים לו.
    חלק מהגלותיות שלנו כעם (היינו יותר מדי זמן שם ולוקח זמן להוציא את הגלותיות מאיתנו) זה חשדנות ופחד משינויים, בנוסף לספקנות שמתעוררת בעיקר כשפוגשים מישהו שמבטיח הרים וגבעות.
    אובאמה נישא על גלי הבטחה לשינוי עם סיסמא שהיום נראית כל כך נבובה- כן אנחנו יכולים וזה דבר שישר עורר את בלוטות החשדנות שלנו כעם…

    אני בנאדם אופטימי מטבעי, אבל סולד מסיסמאות ריקות מתוכן ללא כל תוכנית אמיתית (שאיננה דיבורים בלבד), א"א באמת לשנות את המציאות ע"י דיבורים בלבד (כמו שא"א לעשות שלום רק על ידי חתימה על הסכמים).

    כמו כן, אני חושב שרוב הציבור מתייחס באותה צורה לטראמפ שלמרות שהוא מנסה להיות הפוך מאובמה גם הוא לא ממש צפוי ולדעתי עדיין יש חשדנות אצל הרבה אנשים למרות הביקור הלבבי שלו…

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות