מתי החלו הישראלים לחשוד באובמה? (ולמה זו שאלה חשובה)

במאמר פרשנות שפרסם ב'הארץ' הבליע הכתב המדיני ברק רביד קביעה רבת משמעות. כך רביד:

נאומו (של טראמפ, ח"ע) במוזיאון ישראל מחר מכוון לישראלים, ונועד לגרום להם להתייחס אליו ההיפך משהתייחסו לאובמה. זו לא צפויה להיות משימה קשה במיוחד, לאור העובדה שרוב הישראלים היו חשדנים כלפי אובמה מיומו הראשון בתפקיד.

ומה יכולה להיות הסיבה של רוב הישראלים לחשוד באובמה מיומו הראשון בתפקיד? רביד לא מרחיב, אבל הוא אינו הראשון לטעון זאת. לפניו כבר טען זאת העיתונאי הבכיר Ethan Bronner, באותו זמן ראש המשרד של ה'ניו יורק טיימס' בירושלים, שקבע שהסיבה לכך היא גזענותם של הישראלים נוכח העובדה שאובמה הוא שחור.

לפי רביד, אם הישראלים היו חשדנים כלפי אובמה מיומו הראשון בתפקיד, כי אז לא אובמה אשם בתהום אי האמון שנפערה בינו לבין הישראלים. הוא הקורבן שלה. הישראלים, שפסלו אותו אוטומטית, ממניעים לא ענייניים אותם ניתן רק לשער, הם האשמים.

ברור וצפוי האינטרס של ברק רביד להגן על אובמה, גם במחיר האשמת כלל הציבור הישראלי בפסילה מראש, ללא קשר למדיניותו והתנהגותו כלפי ישראל וממשלתה הנבחרת.

אבל העובדות מספרות סיפור אחר, ולפיהן הציבור הישראלי קיבל את אובמה באהדה ובמאור פנים, והחל להסתייג ממנו רק בתגובה למדיניותו העוינת כלפי ישראל.

כמועמד לנשיאות ביקר כאן אובמה ופיזר הצהרות פרו ישראליות שמשעשע להיזכר בהן. ("ירושלים לא תחולק", "אם מישהו היה יורה על הבית שבו שתי בנותיי הקטנות ישנות, הייתי עושה הכל כדי לעצור אותו, ועל ישראל לנהוג באותה דרך"). הוא ביקר בשדרות מוכת הטילים, במצדה ואפילו בכותל, וכמובן כבש את אהדת הישראלים על נקלה.

כשהושבע לנשיאות בינואר 2009, רוב הישראלים לא היו חשדנים כלפיו, כטענת רביד, אלא ההיפך. אהדו אותו, ואף שמו בו את מבטחם.

גם בחודשיו הראשונים כנשיא, המשיך אובמה ליהנות מאשראי מוצק מצד רוב הישראלים. ב 1 ביוני 2009 ביטאו שוב רוב הישראלים את אמונם בו. אבל אז, כעבור שלושה ימים, הוא דילג בהפגנתיות על ישראל בדרכו לקהיר, שם נשא את נאומו הידוע, בו פנה לעולם הערבי בהצעה לאתחול היחסים. ימים אחדים לאחר מכן פרסם הבית הלבן בצעד חריג תמונה משפילה מבחינת ישראל, בה נראה אובמה משוחח עם נתניהו כשרגליו מונחות על השולחן באדנות.

זו היתה חריקה משמעותית ראשונה, אבל גם חודשים אחדים אחריה עוד נהנה אובמה בישראל מתמיכה חזקה יותר מאשר ברוב העולם, אלא שמשם והלאה אכן החלו הישראלים לחשוד באובמה, ויחסם אליו התנדנד בין אמון לחשד עד לשנת 2014, ולא מתוך דעה קדומה, כטענת ברק רביד.

ניתן לשער שהתנודות במידת האמון נבעו מגורם אחד: התנהגותו ומדיניותו של נשיא ארה"ב כלפי ישראל. הסוף, על כך אין מחלוקת, אכן היה עגום.

'פרספקטיבה': ברק רביד, קביעתך לא מתיישבת עם העובדות וטופלת על הישראלים אשמת שווא

ברק רביד: לך טפס על מישהו אחר. נמאסת.