נחום ברנע: דברים שלא סיפרתי על ג'ורג' סורוס

ברנע אוהב את סורוס ורוצה שגם קוראי 'ידיעות אחרונות' יאהבו. תעודת הניקיון שהעניק לו היתה מזיגה מהממת של מניפולציות, טיוחים והדהודי שקרים. כולם מעניינים וכולם לפניכם. ברנע בתגובה: אתם חשופים לתביעת דיבה

ג'ורג' סורוס, נחום ברנע. צילומים: ויקיפדיה ופלאש90

"למה הם שונאים את סורוס?", מיתמם נחום ברנע בטורו בסוף השבוע האחרון ב'ידיעות אחרונות', טור שהוא מפגן אהדה לסורוס, תוך התעלמות מביכה מהעובדות.

בניסיונו לענות על השאלה, פנה ברנע לג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי-הונגרי החי בניו-יורק, וזה שלח אותו לבנו, אלכס, המכהן כסגן יו"ר 'קרן החברה הפתוחה', קרן הענק המעניקה תמיכה כספית לארגונים שונים ורבים ברחבי העולם.

ברנע מספר כבדרך אגב כי הוא חבר בקבוצה למשברים בינלאומיים, שג'ורג' סורוס הוא "אחד האישים הבולטים בה". למרות הגילוי הנאות, מן הראוי לציין כי ברנע אינו סתם "חבר" מן השורה אלא יושב בחבר הנאמנים של הקבוצה, שסורוס הוא אחד ממייסדיה והתורמים הגדולים לה. וזה ממש לא הפרט החשוב היחיד שברנע חוסך מקוראיו.

אז למה הישראלים לא אוהבים את סורוס? כך ברנע:

התרומות של הסורוסים זורמות לארגונים שמטיפים לזכויות אדם, דמוקרטיה, שקיפות, חופש ביטוי, קידום מיעוטים, מאבק ברודנות ובשחיתות. במילה אחת, שמאל. זה מסביר את השנאה, אבל לא מסביר את ממדיה

בשיחה עם ברנע מנסה אלכס סורוס להפיג את חששם של הישראלים. הוא מדבר על "המחויבות של ישראל כמדינה יהודית", ועל כך שאביו ג'ורג' תומך בזכות הקיום של ישראל, והיא אפילו חשובה לו למדי.

ברנע הגיע מוכן:

קראתי את התחקירים שעשו עליכם גופים ימניים בישראל, אמרתי. שוחחתי עם איתי ראובני מ־NGO Monitor, שחקר אתכם לעומק… הבעיה הגדולה בחקירת הפעילות של הקרן שלכם בישראל היא חוסר שקיפות. ייתכן שחלק מהעמותות שנהנות מהכספים שלכם תומכות ב־BDS.

"בעיניי, הקריאה לחרם על ישראל (BDS) היא משגה", אמר סורוס. "התנועה הזאת מנסה ללכת בעקבות התקדים הדרום־אפריקאי. הסיפור של ישראל שונה. הכיבוש רע בעיניי, אבל אי־אפשר להטיל על כל ישראלי את האחריות לכיבוש".

ברנע מתמסר לנראטיב, כמובן בלי לוותר על המקצוענות העיתונאית:

ביקשתי מאנשי הקרן לפרט כמה כסף היא משקיעה כל שנה בישראל ובשטחים, ומי הזוכים.

התשובה הפתיעה אותי: שלושה מיליון דולר, זה כל מה שהקרן משקיעה בישראל ובשטחים ב־2018. בהשוואה לכספים שמזרימות לארץ קרנות ימניות, זהו סכום מגוחך…

…בראש הרשימה מופיעה בארד אל־קודס, הפקולטה למדע ולאמנות באוניברסיטת אל־קודס במזרח ירושלים… שנייה ברשימה, עדאלה – עמותה משפטית מיסודם של ערבים ישראלים; השלישית היא אל־חאק, עמותה פלסטינית לזכויות אדם; רביעית, בצלם. ראיתי בחיי רשימות מזעזעות יותר.

מה אפוא התמונה העולה מטורו של ברנע?

  1. הסיבה היחידה לסלידה הישראלית מג'ורג' סורוס וקרן החברה הפתוחה היא שהם מקדמים עמדות שמאל, זכויות אדם, דמוקרטיה וכיו"ב;
  2. הסורוסים אינם תומכים בתנועת החרם (BDS), וגם אם הקרן שלהם לא תמנע מימון מארגונים התומכים בחרם, הרי שלפחות אין לה העדפה מיוחדת לקידומו;
  3. עיסוקם בכל הנוגע לישראלים ולפלסטינים הוא שולי למדי. ברנע מספר על תרומות לארבעה ארגונים שבסך הכל מנסים לקדם קצת זכויות אדם באזורנו

כפי שנראה להלן, מדובר בתמונה מעוותת לחלוטין.

מטרת קרן סורוס: לקדם בידוד בינלאומי של ישראל תוך טשטוש עקבות

באוגוסט 2016 נחשפו מסמכים של קרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס, שהושגו בפריצה של האקרים (יש שייחסו את הפריצה למודיעין הרוסי). בין השאר, במזכר של הקרן שנחשף מצוין כי 'המשרד הערבי האזורי' של הקרן זיהה כבר ב-2008 כ"תחום המפתח" שלו, פעולות "תמיכה בינלאומית" שמטרתן "להגביר את המודעות והגברת הלחץ הבינלאומי" על מדינת ישראל, בכדי "לאכוף את האחריות שלה לזכויות אדם".

המסמך מנמק: מכיוון שהיכולת של הקרן להשפיע על ההתדיינות ופסיקות בית המשפט בישראל הולכת ומצטמצמת, דרך אפקטיבית יותר היא פעולה מול ממשלות ארה"ב ואירופה, בכדי שאלו יבודדו את ישראל ויפעילו עליה לחץ לשנות את מדיניותה.

ברנע העלה בפני אלכס סורוס את חוסר השקיפות בהתנהלות הקרן, וזה התחמק מתשובה. מהמסמכים עולה שהיתה לו סיבה טובה, כי היעדר השקיפות הוא חלק ממדיניות מכוונת. "ממגוון של סיבות, רצינו לבנות תיק מגוון של מקבלי מענקים", נכתב שם, "ובכל המקרים לשמור על פרופיל נמוך וריחוק יחסי".

מסתבר שהשיטה יעילה. עובדה: מי שקורא את ברנע עלול להגיע בטעות למסקנה שיחסה של הקרן לישראל מסתכם בתקציב זעום, המחולק לארבעה ארגונים תמימים.

מסקנה זו לא יכולה להיות רחוקה יותר מן האמת.

מענקי הקרן בישראל ובשטחי הרש"פ: רשת ענפה של ארגונים

ב-2013 פורסם מחקר מקיף של NGO monitor בנוגע לארגונים בהם תומכת קרן החברה הפתוחה. ביחד עם המסמכים שפורסמו ב-2016 עולה תמונה מקיפה למדי אודות היקפי המעורבות של הקרן בישראל, ברש"פ וברצועת עזה. תמונה זו שונה כל כך מזו שמצייר ברנע, עד שעולה ספק אם בכלל קרא ברנע את התחקירים שהוא טוען שקרא.

בנוגע לארגונים שברנע מציין, תחקירים שונים שפורסמו לאורך השנים מחלישים את הטענה שזכויות אדם הן השיקול היחיד העומד לנגד עיניהם.

עדאלה היא אכן "עמותה משפטית מיסודם של ערבים ישראלים", אבל בנוסף דוגלת בביטול ישראל כמדינה יהודית ומימוש מלא של זכות השיבה, ומשתתפת תדירות בפעולות תנועת החרם.

אל-חאק היא "עמותה פלסטינית לזכויות אדם", אבל במקביל תומכת בטרור נגד אזרחים, (בפרסומיה כינתה פעולות טרור נגד ישראלים "התנגדות פלסטינית לגיטימית") ובראשה עומד טרוריסט – שוואן ג'בארין, בכיר בארגון הטרור "החזית העממית", שבית-המשפט העליון פסק כי הוא "בבחינת ד"ר ג'קל ומיסטר הייד… פעיל בארגון שלא בוחל במעשי רצח ובניסיונות לרצוח, אשר דבר אין להם עם זכויות".

בנוסף לארבעת הארגונים שמציין ברנע, המסמכים והתחקירים מצביעים על רשימה ארוכה הרבה יותר של ארגונים החיים מידה לאורך השנים. הנה רשימה חלקית:

  • אל-מיזאן – ארגון שמושבו בעזה, המאשים תדירות את ישראל באפרטהייד, טיהור אתני ופשעי מלחמה.
  • שוברים שתיקה
  • גישה
  • מרכז אעלם – ארגון ערבי-ישראלי הפועל בתחום התקשורת ומאשים את ישראל בטיהור אתני.
  • עיר עמים
  • מדה אל כארמל – מרכז למחקרים הדוגל ב-BDS ובביטול הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית
  • מוסאוא- עמותה ישראלית התומכת בחרמות נגד ישראל ונגד הרעיון של מדינה יהודית
  • הקרן החדשה לישראל
  • המרכז הפלסטיני לזכויות אדם – ארגון עזתי המאשים את ישראל בביצוע מעשי טבח ובהגשת תביעות באירופה למען מעצרם של אישים ישראלים בעוון פשעי מלחמה
  • רבנים למען זכויות אדם
  • יש דין
  • אל-וטאן – כלי תקשורת פלסטיני שאינו חובב את ישראל, ובין השאר פרסם בעבר סדרת מאמרים אנטישמית באופן מובהק, שבין השאר טענה שהשואה לא קרתה. לאחר שאלות בנידון שהופנו לקרן החברה הפתוחה, המאמרים נמחקו והקרן פרסמה גינוי. המימון, ככל הנראה, ממשיך לזרום באין מפריע

אך זהו רק חלק קטן מהתמונה. בשביל לקבל את התמונה המלאה צריך לבדוק את פעולותיו של סורוס כלפי ישראל גם מחוץ לגבולותיה.

כיצד מנסה סורוס להשפיע על ישראל מבחוץ

כפי שראינו, פעולה בחו"ל על מנת לבודד וללחוץ על ישראל היא עיקרון חשוב של קרן החברה הפתוחה. לכן, כשברנע כותב על תמיכותיה בישראל ובשטחים בלבד, קוראיו מפספסים חלק ניכר מהסיפור.

הסכומים עליהם מספר ברנע, המוענקים על ידי השלוחה המזרח-תיכונית של הקרן, אינם מספרים הכל על פעילותה כלפי ישראל.

באחד ממסמכי הקרן שנחשפו, סעיף מיוחד הקרוי "תמיכה" שאינו מציין סכומים, מדבר על "הענקת תמיכה אד-הוק למשימות לובי של הארגונים מקבלי התמיכה בארה"ב ואירופה, בתמיכת קרנות החברה הפתוחה בוושינגטון ובריסל".

מסמך נוסף עוסק בשתדלנות של הקרן באירופה. למשל, למען החלת מדיניות של סימון מוצרים ישראלים המיוצרים ביו"ש והצטרפות פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

לכך יש להוסיף ארגוני זכויות אדם בינלאומיים כגון Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל, אשר מקדישים נפח בלתי פרופורציונלי מפעילותם לביקורת על מדינת ישראל.

דוגמאות נוספות לתמיכות של סורוס שאינן נכללות ב"השקעותיו" בישראל ובשטחים כוללות בנוסף (שוב, רשימה חלקית):

  • תרומות במאות אלפי דולר בשנה לארגון השמאל היהודי-אמריקני Jstreet, המגדיר עצמו "בעד ישראל ובעד השלום" ופעילותו הוא לרוב ביקורתית מאוד כלפי ישראל ומדיניותה.
  • ה"מוסד להבנת המזרח התיכון" – ארגון אמריקני הרואה לעצמו כמטרה ליידע עיתונאים אודות מצבם של הפלסטינים. הארגון תומך ומקדם את ה-BDS ולעתים קרובות מכפיש את ישראל על סמך סילופים ודיווחים לא מדויקים.
  • אוואז – עמותה אמריקנית המנהלת קמפיינים למשיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל.
  • "המרכז לזכויות חוקתיות" – ארגון אמריקני העוסק, בין השאר, בהגשת תביעות נגד בכירים ישראלים על פשעי מלחמה ובקידום קמפיינים ברוח ה-BDS
  • קבוצת טלוס – הפועלת בקרב קהילות אוונגליסטיות בארה"ב למען שאלה יראו את האור ויפסיקו לתמוך בישראל

מה יש לנו כאן?

עד כמה המציאות בנוגע לג'ורג' סורוס וקרן החברה הפתוחה שונה מהאופן בו נחום ברנע מתאר אותה?

בניגוד לרושם שברנע יוצר, תמיכות הקרן אינן מסתכמות בארבעה ארגוני זכויות אדם, אלא נרחבות בהרבה וכוללות תמיכה בארגונים הלוחמים נגד ישראל בכל דרך, לרבות תמיכה בטרור,

בניגוד לנטען על ידי אלכס סורוס, קרן החברה הפתוחה שקועה עד צוואר בתמיכה בארגוני BDS

ולכן בניגוד גמור לנטען על ידי ברנע, יתכן שלישראלים יש עוד כמה סיבות לסלוד מסורוס, נוסף על קידום "עמדות שמאל".

 

תגובת נחום ברנע:

אתם מייחסים לי דברים שלא כתבתי וגוערים בי על אי-דיוקים שאינם קיימים – גם לא בטענות שאתם מעלים. על-פי החוק, הפצה של דברים כאלה ברבים, באינטרנט, בכלי-התקשורת, ברשתות החברתיות ובכל דרך אחרת, חשופה לתביעת דיבה. חמור מזה: אתם נושאים באחריות לכל מכתב-איום, מכתב-שנאה או מכתב-הסתה שיתבססו או יושפעו ממה שכתבתם.
לכן, במקום להתעסק בתגובה שלי תיטיבו לעשות אם תשובו ותבדקו את התגובה שלכם. אני אמשיך לעקוב.
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. בעיני גופים נאורים פחות מברנע סורוס נחשב לאנטי ציוני מובהק – מספיק כדי ש JStreet יכחישו נמרצות ב 2010 שהוא תורם לארגון (ואח"כ ייחשפו כשקרנים כשכתב Washington Times השיג הצהרות מס של הארגון וחשף שהוא תורם מרכזי)

    חפשו JStreet Soros, או תתחילו מכאן:
    https://www.theatlantic.com/politics/archive/2010/09/j-street-down-the-rabbit-hole/63843/

  2. בתכנית של אראל סגל, פורסם שברנע עובד אצל סורוס. אם זה נכון, אז הכל לפתע מובן..

    • למי שעוסק בדיוקם של דברים, מהיכן הביסוס לקביעה הבאה – "עדאלה היא אכן "עמותה משפטית מיסודם של ערבים ישראלים", אבל בנוסף דוגלת בביטול ישראל כמדינה יהודית ומימוש מלא של זכות השיבה, ומשתתפת תדירות בפעולות תנועת החרם." היא דוגלת בביטול ישראל כמדינה יהודית, או מעדיפה מדינת כל אזרחיה? היא משתתפת תדירות בתנועת החרם.תדירות? מימוש מלא של זכות השיבה, מלא, מה המשמעות?

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות