נחום ברנע וידיעות אחרונות מסכנים את לוחמי צה"ל

המלחמה בעיצומה. לדברי שר הביטחון אפילו לא הגיעה לחציה בדרום ועוד כלל לא התחילה בצפון. אבל הפרשן הבכיר של 'ידיעות אחרונות', נחום ברנע, יודע כבר מראשיתה את סופה.

הנה בקצרה פועלו של נחום ברנע לאורך המלחמה:

כזכור, בימים האחרונים של חודש אוקטובר 2023, כשבועיים וחצי אחרי טבח ה 7.10, החל צה"ל להכניס כוחות מוגבלים לפשיטות נקודתיות, כדי להכין את הקרקע לקראת הכניסה הקרקעית המסיבית, "התמרון", שהחל בתחילת חודש נובמבר.

כבר בתחילת התמרון, ב 7.11, כתב ברנע "ההבנה שאין ניצחון גם היא ניצחון", וכן שהנשיא ביידן "לוחץ להפסקת אש".

בסוף אותו שבוע, ב 10.11, כאמור ימים ספורים בלבד לאחר תחילת התמרון, שוב כתב "למרבה הצער, אין באופק ניצחון".

ואף הוסיף קביעה נחרצת, לפיה "בתוך שבוע, גג שבועיים, תצטרך ישראל להסכים להפסקת אש".

באותו יום, כאמור 3 ימים לאחר שברנע הכריז שביידן "לוחץ להפסקת אש", נשאל ביידן בידי עיתונאים האם אכן כך.

ביידן ענה בתשובה מילה אחת: לא.

כידוע, בניגוד לקביעתו של ברנע, התמרון התקדם, התרחב והעמיק. הנקודה הבאה היתה עסקת החטופים ב 24.11.

תגובת ברנע לעסקה: המלחמה תיעצר, חיילי המילואים לא ירצו לחזור להילחם אחריה.

ב 1.12 הסתיימה עסקת החטופים. כולנו יודעים אם אכן התחדשה אחריה הלחימה ואם חיילי המילואים אכן סירבו לחזור להילחם כפי שהתנבא.

ב 5.12, עם פתיחת התמרון הגדול בחאן יונס, כתב ברנע: ש"זה יהיה כנראה המהלך הקרקעי האחרון במלחמה והוא לא יוכל להימשך מעבר לשבועיים".

כידוע, גם כעת, כשאתם קוראים שורות אלו, למעלה מחמישה שבועות לתוך התמרון בחאן יונס, הוא ממשיך להתנהל במלוא עוזו.

(אגב, בסביבות 19.12 נחשפו חוברות מוטיבציה שחילק חמאס ללוחמיו ושנתפסו על ידי כוחותינו בעזה. כדי לשכנע את המחבלים שישראל חלשה, הובאו בהן ציטוטים מפי שני בכירים ישראלים: עמוס ידלין ונחום ברנע)

ב 21.12, לפני למעלה משלושה שבועות, שוב קבע נחום ברנע שצה"ל "מריח את הסוף" ולא ישיג את מטרות המלחמה, כלומר יובס.

טורו הפיח תקווה באויב המותש וצוטט בהתלהבות בערוצי התקשורת שלו.  

ב 9.1 שוב נזעק ברנע להזכיר לנו שאנחנו נוחלים הפסד. בטור מביש בתבוסתנותו, שהודפס בעמוד הראשון של 'ידיעות אחרונות', שאל ביבבה "מה קרה לנו" ושוב הציע "לסיים את המלחמה", כלומר להפסיד אותה.

שלושה ימים מאוחר יותר, בסוף השבוע האחרון, 12.1, הציע לעם ישראל בכותרת גדולה ללמוד "לחיות עם ההפסד".

יכול להיות שברנע לכוד בתחזיתו הראשונית על עצירת המלחמה בהפסד ישראלי, וכדרכו של משקיע נואש קונה עוד ועוד ממנייתו הצוללת?

יש בכלל הסבר הגיוני אחר לקמפיין הזה?

כזכור, הקמפיין שלו לעידוד האויב לא החל במלחמה.

באמצע יולי הוא קבע בעיתון בנחרצות שאם תחוקק הסבירות, "בין חצי לשלושת רבעי מקציני המילואים" יסרבו וצה"ל יתפרק מיד.

וגם ציטט את חברו תום פרידמן בהסכמה, שלא לומר בתקווה, שבישר שהממשל "החל בהערכה מחדש של יחסי ישראל ארה"ב".

ובכן, הסבירות חוקקה. ראינו את התפרקות צה"ל אותה הבטיח, וגם את ההערכה מחדש של היחסים עם ארה"ב, שגם אותה הבטיח.

אם מניחים בצד את 'הארץ' האנטי ישראלי, המתפקד כאמצעי לחימה תודעתי בשירות חמאס, אני לא חושב שיש תקדים בתקשורת הישראלית לקמפיין כה חמור, אנטי ישראלי, מחליש ומסייע לאויב, כמו הקמפיין של נחום ברנע ב'ידיעות אחרונות' לאורך המלחמה.

קמפיין תבוסתנות רצוף ועקבי, שכפי שראינו כל הערכותיו לגבי עצירת המלחמה ורוח הקרב של לוחמינו מתבדות בזו אחר זו.

ולמרות זאת הוא ממשיך להתפרסם בעיתון בהבלטה. זאת חייבת להיות החלטת עריכה. כלומר זה לא רק נחום ברנע, זה גם עורך העיתון, אבי משולם.