'ניו יורק טיימס' מציג: כך מודים בטעות

ה'ניו יורק טיימס' אומנם בלע בתיאבון את הבלופים שבהם הואכל בידי הפלסטינים, כפי שטענו כאן בשבוע שעבר, אבל מהחזרה המוחלטת שלו מטענותיו, יש לעיתונות הישראלית רק מה ללמוד

לפני מספר ימים  דווח באתר 'קאמרה', עמותת האם של 'פרספקטיבה' (וגם כאן) איך הפלסטינים האכילו את ה"הניו יורק טיימס" בלופים, אותם אכל העיתון בתיאבון. נטען שכתבה חד צדדית, רשלנית ועמוסה בטעויות על פינוי פלסטינים מדירותיהם בעיר העתיקה בירושלים, הוצגה כהתעמרות ישראלית בדיירים הפלסטינים חסרי הישע.

אלא שבפועל, דובר על תביעה של בעלי הנכס כלפי הדיירים, עקב אי תשלום שכר דירה והפרות חוזה נוספות מצד הדיירים.

היום, בעקבות פניית 'קאמרה' לעיתון, פורסמה בעיתון "הערת מערכת" ארוכה, המקבלת את טענות 'קאמרה' במלואן ונוטלת אחריות מלאה לשורת המשגים.

שלושה דברים ראויים לציון במהלך שביצעה מערכת העיתון:

אורך "הערת המערכת" (כ-300 מילה, מבחינת ההיקף זו ידיעה שלמה בפני עצמה), הבלטתה, גם במדור מיוחד המוקדש לתיקונים וגם בהפניה מובלטת בראשית הכתבה השגויה, מתחת לכותרת, ותוכנה, הכולל הודאה מפורשת של המערכת, לפיה העיתון נכשל בעבודתו העיתונאית, בכך שהסתמך על דברי הדיירים הפלסטינים, ולא יצר קשר עם בעלי הבית הישראלים לפני הפרסום.

כותרת
הפניית העיתון להערת המערכת בראש הכתבה

 

להלן הערת המערכת המלאה:

מאמר ה- "Jerusalem Journal"  שפורסם ב-15 לינואר, אודות תושבים פלסטינים בעיר העתיקה בירושלים, העומדים בפני פינוי בידי ארגונים ישראלים, מסר תיאור חלקי של הסכסוכים המשפטיים  במספר מקרים. התיאורים התבססו על עדויות הדיירים; אך המאמר היה צריך לכלול מידע נוסף, ממסמכי בית המשפט או מבעלי הבית. (בעלי הבית הם ארגונים אשר זכו מחדש  בנכסים, שהיו בבעלות יהודית לפני הקמת מדינת ישראל בשנת 1948).

במקרה של נזירה מסאוודה, נכתב בכתבה כי בעל הבית החדש שלה מנסה לפנות אותה בהתבסס על טענה  כי בעלה הפרוד מת (הוא עדיין בחיים). למעשה, בעל הבית טוען בכתב התביעה כי משפחת מסאוודה לא הוכיחה ששילמה את שכר הדירה.

במקרה נוסף, נאוואל חשימה צוטטה במאמר כטוענת שמנסים לפנותה כי החליפה את הדלת לדירתה. אבל לפי כתב התביעה, תשלומי שכר הדירה שלה נדחו כי הוגשו על ידי בנה, שבעל הנכס טוען שאין לו יחסים חוזיים עמו. (בעל הבית גם טען ששלוש המחאות לשכר הדירה היו בסכום החסר לחוב).

במקרה נפרד, נכתב במאמר כי נורה סוב לבן עומדת בפני פינוי, בשל האשמות שאינה מתגוררת ברציפות בדירתה, למרות טענתה כי מעולם לא עזבה את הדירה. למרות שנכתב בכתבה כי גברת סוב לבן נלחמת במאמצים לפנותה במשך ארבע עשורים,  וכי בית המשפט העליון הישראלי צריך עתה להחליט אם ידון בערעורה, היה צריך לציין שבית משפט ישראלי בשנת 2014, אישר את הקביעה של בית משפט מערכאה נמוכה יותר, לפיה היא לא חזרה להתגורר בנכס לאחר ששיפוצים בו הושלמו בשנת 2000 או 2001.

בעוד הכתבת ניסתה להשיג את נציג בעל הבית במקרה של משפחת סוב לבן, הטיימס היה צריך גם להשיג את בעלי הבית במקרים האחרים או את עורכי דינם.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות