סקופ מהדהד או "שרלטנות"? 'ידיעות אחרונות' מעדיף להכניס סנוקרת לבנימין נתניהו במקום לנהוג כמו עיתון חנן עמיאור | 24.02.15 | שיקר ביודעין? נתניהו באו"ם, 2012 (פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס אתמול פורסמה בכותרת ראשית בעיתון הגרדיאן הבריטי, ובמקביל גם ברשת הטלוויזיה הבינלאומית אל-ג'זירה, סתירה כביכול בין עמדת המוסד, לפיה איראן לא פועלת להשגת פצצה גרעינית, לעמדת ממשלת ישראל, לפיה היא כן פועלת. הסיפור נחשף בעקבות הדלפת מסמכי מודיעין מהם עולה שזו הערכת המוסד, כפי שנמסרה לשירות הביון הדרום אפריקאי. לכאורה סקופ מהדהד, המטיל צל כבד על אמינות מאבקו חסר הפשרות של ראש הממשלה נתניהו לסיכול ההסכם בין איראן והמעצמות. אולם מה ערכו האמתי של הסקופ הזה? אם שואלים את יוסי מלמן, כתב הביון של 'מעריב', כל הסיפור אינו אלא "איטריות ישנות ומחוממות" שמכרו מתדרכי המוסד לעמיתיהם מדרום אפריקה. לדבריו אין סתירה בין עמדת הממשלה ועמדת המוסד, שכן, הערכת המודיעין הישראלי היא שאיראן חותרת להיות בעמדה הקרובה ביותר לבניית נשק גרעיני ולהרכבתו כראש חץ על טיל. לפי אותה ההערכה, איראן היא כבר מדינת סף גרעינית ויש לה את הידע, הטכנולוגיה והחומרים כדי להשיג יעד זה, אם תרצה. לפי מלמן, בוודאי שאין בנתונים ובהערכות של המסמך כדי לאשש את התזה שמופיעה בכותרות אל־ג׳זירה והגרדיאן, לפיה הדבר מעיד על מחלוקת בין המוסד לראש הממשלה בנימין נתניהו בקשר לתוכנית הגרעין של איראן. בקיצור, ההר הוליד עכבר. האם מלמן יחיד בדעתו? אם שואלים את הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2, אודי סגל, הרי שאין סיפור, כיוון ש"אין סתירה" בין עמדת המוסד לעמדת ממשלת ישראל. אם שואלים את נדב איל, ראש דסק החוץ של חדשות 10, הוא מפנה לקריאת המסמך המודלף עצמו, וקובע שמי שיקרא אותו "יגלה תמונה שונה מזו המתוארת בגרדיאן ובאל-ג'זירה, וכן ש"עמדת המוסד המודלפת היא עמדתה הרשמית של ישראל". את היומרה של הגרדיאן ואל ג'זירה להציג את המסמך כמשקף מחלוקת בין המוסד לנתניהו, הוא מגדיר "מאד מאכזבת" ואף כ"שרלטנות". וגם אם שואלים את ברק רביד, הכתב המדיני של 'הארץ', מתקבלת התשובה הבאה: אני מצטער, אבל מסמך המוסד שהתפרסם בגרדיאן ובאל-ג'זירה, אינו סותר את נתניהו כלל. איך שלא מסתכלים על זה, אין סיפור. אם כן, קונצנזוס – אין כאן לא סקופ ולא סיפור. חוץ מעיתון אחד. מה מדווח 'ידיעות אחרונות' לקוראיו (24.2, עמוד 7) על הנושא? הכותרת מצטטת את הדיווח של הגרדיאן כלשונו: כותרת המשנה מתמסרת אף היא לדיווח החמור כאל אמת שאין עליה עוררין ואף מבהירה את משמעותו המדאיגה: אל ג'זירה והגרדיאן חושפים מסמכים שמיוחסים לארגון הביון ומגלים את עומק המחלוקת עם הדרג המדיני למעט 25 מילות תגובה בסוף הדיווח, שהעביר "גורם ישראלי" לגרדיאן, ולפיהן אין כל סתירה בין המסמך לעמדת הדרג המדיני, מוקדשת כל הידיעה, 250 מילה, לתיאור הפרסום בגרדיאן ובאל-ג'זירה, ללא מילת הסתייגות אחת, בניגוד לכתבים ולפרשנים בכמעט כל שאר כלי התקשורת. כדי להעצים את חומרת העניין, מציין העיתון כי המסמך… הועבר לביון הדרום אפריקאי כחודש לפני נאום ראש הממשלה נתניהו באו"ם ב-2012, שבו הזהיר כי איראן רחוקה רק שנה מייצור פצצה גרעינית. כלומר, לפי 'ידיעות אחרונות', לא רק שהמוסד חלוק על נתניהו, זה האחרון גם שיקר במצח נחושה בעניין גורלי זה לכל העצרת הכללית של האו"ם. כאמור, ישנו קונצנזוס בקרב כל הכתבים העוסקים בנושא – כולל מי שאינם חשודים באהדה לנתניהו וממשלתו – שאין כאן סיפור. חזקה על כתבי 'ידיעות אחרונות' שגם הם יודעים שאין כאן סיפור. אלא ש'ידיעות' מוכן להקריב את היושרה העיתונאית שלו על מזבח מלחמת החורמה שהוא מנהל מנהל נגד נתניהו.