עיר מנותקת או ניתוק מהמציאות?

מי שמנותק בכתבה "קלאסיקה ערבית בעיר המנותקת" (הארץ, מוסף גלריה, 17.11.09), הוא הכתב עצמו – נועם בן זאב. גם ביקורת על קונצרט מוסיקלי בשכם מחויבת בכללי עיתונאות מינימליים, ובראשם כתיבת עובדות מהימנות ולא בדיות פרי עטו של הכותב.

רכב פלסטיני בכביש 505 (צילום: פרספקטיבה)

דמיון ומציאות מתערבבים זה עם זו בכתבה של עיתון הארץ על העיר שכם – ה"פלאנטה האחרת"

מי שמנותק בכתבה "קלאסיקה ערבית בעיר המנותקת" (הארץ, מוסף גלריה, 17.11.09), הוא הכתב עצמו – נועם בן זאב. גם ביקורת על קונצרט מוסיקלי בשכם מחויבת בכללי עיתונאות מינימליים, ובראשם כתיבת עובדות מהימנות ולא בדיות פרי עטו של הכותב. על אחת כמה וכמה כאשר בן זאב מבקש לגלוש מנושא התמחותו (מוסיקה) ולהציג עובדות על המציאות לכאורה שבין תל-אביב לשכם. בנוף המפוברק של בן זאב שכם היא "עיר מכותרת", ללא בתי קולנוע ועם מעט הופעות, אליה ניתן להגיע ב"כביש אפרטהייד למופת – ליהודים בלבד". תושביה של המקום הדמיוני הזה בכל זאת מצליחים להתגבר על מכשולי הכיבוש ולהפיק פסטיבל מקסים של מוסיקה ערבית עם המוסיקאי הערבי סימון שהין.

תיאוריו הפסוודו-פואטים של בן זאב מתחילים עם מסעו מתל אביב לעיר הפלסטינית. וכך תיאורו:

זמן לא רב אחר כך עולים על הכביש הכי משובח בין הירדן לים התיכון, כביש 505: מואר, בעל אספלט מהאיכות הגבוהה ביותר, שוליים רחבים וסימון בהיר, חותך הכביש הזה את אדמת הגדה המערבית מזרחה ועד בקעת הירדן הוא מגיע. הגדרות מימינו ומשמאלו, המפרידות בינו ובין שטחי האדמה של הכפרים הפלסטיניים בסביבה, הופכות אותו לכביש אפרטהייד למופת – ליהודים בלבד; ואפשר לטוס עליו באין מפריע במהירות 140 קמ"ש, מהתנחלות להתנחלות.

לא רק שכביש 505, אותו מתאר בן זאב כ"כביש ליהודים בלבד", פתוח למוסלמים או נוצרים ישראלים, הוא גם פתוח לתנועה פלסטינית, כפי שניתן ללמוד ממקורות פלסטינים. לדוגמא, בטבלה 3 של הדו"ח של הארגון הפלסטיני "המרכז לחקר אדמה" (Applied Research Institute – Jerusalem) מה-1.11.09, מצוין שמחסום (בצורת מערום אדמה) הוסר לאחרונה סמוך לכפר חאריס, דבר המאפשר גישה בין הכפר – הממוקם דרומית לשכם – לבין כביש 505.

בפרסום של ארגון בצלם מאוגוסט 2009 בנוגע לחופש תנועה ומחסומים בגדה המערבית, מצוין אלו מחסומים ואילו כבישים סגורים לפלסטינים. בטבלה מצוין בבירור שכביש 505 פתוח לתנועה פלסטינית. כך בדו"ח לגבי מחסום תפוח (זעתרה):

המחסום חוצץ בין דרום הגדה לצפונה. הוא מאויש 24 שעות ביממה ונבדקים בו כלי רכב הנוסעים לדרום הגדה בכבישים 60 ו-505. החל מיוני 2009, הבדיקות הן אקראיות ואין במחסום עיכובים מיוחדים.

ולגבי מחסום עקרבא/מג'דל – בני פאדל – מגדלים:

מוצב על כביש 505, בפניה לעקרבא, מג'דל ובני פאדל. בזמן שהמחסום מאויש מתאפשר מעבר חופשי והבדיקות מתבצעות באופן אקראי בלבד.

אך מדוע רק לסמוך על מסמכים אם ניתן לראות בעיניים את המציאות בשטח? ב-25.11.09 צוות פרס-פקטיבה נסע לכביש 505 ותיעד עשרות כלי רכב פלסטיניים פרטיים וציבוריים נוסעים באין מפריע לאורך כביש 505. (למכוניות פלסטיניות לוחות רישוי לבנות או ירוקות). להלן דוגמית מתוך עשרות כלי הרכב שנצפו חולפים אותו יום על פני שלט של כביש 505:

                                                       

עשרות כלי רכב פלסטיניים וכן כמה וכמה הולכי רגל פלסטיניים הממתינים להסעות חלפו על פני הכניסה לאריאל, אף היא על כביש 505:

                                      

משאית היוצאת מהכפר מרדא (מעט מערבית לצומת תפוח), עומדת לפנות לתוך כביש 505:

          

מערבה משם, קרוב יותר לקו הירוק, בתים וחנויות של פלסטינים, מצויים על שפת כביש 505 ממש וגישתם לכביש אינה מופרעת:

שעה שתנועת כלי רכב פלסטיניים מותרת בחלק של כביש 505 שבגדה המערבית, דווקא תנועת ישראלים אסורה לאורך קטע של 5.5 ק"מ בין אלקנה לקרית נטפים. זהו המחסום העוצר ישראלים מלהמשיך על כביש 505:

              

עיר מכותרת

בדיה נוספת של בן-זאב מדברת על כך ששכם היא עיר מכותרת אשר תושביה מורשים לצאת ולהכנס ממנה רק בסופי שבוע. הוא כותב:

בימי חול אין יוצא ואין בא לעיר המכותרת, אבל בסופי השבוע החבל קצת משתחרר, ורק מחסום אחד ראוי לשמו ניצב בדרך, בכניסה לשכם, וגם הוא פורמלי: במקום שבו היה תקוע כעצם בגרון מחסום חווארה האימתני, בונקר מבוצר שחסם עד לפני כמה חודשים את הכניסה לעיר ואפשר היה לעבור דרכו רק ברגל, עומדים בשישי-שבת רק שני חיילים מבוהלים, אפילו בלי תיל או דוקרנים כדי לעזור להם, ומאותתים למכוניות לעצור. ויכוח קצר, דברי חלקות, קצת חנופה והתבדחות – והם נכנעים ונותנים לעבור.

האם הטענה כי בימי חול אין יוצא ואין בא לתוך העיר שכם מדויקת? התשובה היא שלילית על פי דיווחם של עמוס הראל ואבי יששכרוף – הקולגות של בן זאב מעיתון הארץ. ב-24.6.09 דיווחו השניים:

למעשה, תושבי הערים [שכם וג'ינין] יכולים לנוע לכל עיר בצפון הגדה, ללא עיכוב או חיפוש.
המחסומים סביב העיר שכם, שבזמנו הוטל עליה סגר מוחלט, הוסרו כולם. כבר לפני כמה חודשים פורקו המחסומים בבית איבא (ממערב לעיר) ובית פוריק (ממזרח לה), ולפני כשבועיים הוסר מחסום עסירה א-שמאלייה שמצפון לעיר, וגם מחסום חווארה, מדרום, נפתח לתנועת מכוניות, שיכולות לצאת ולהיכנס מהעיר בחופשיות לאחרונה. החיילים במחסום אמורים למנוע כניסת מכוניות ישראליות בימי חול, אך מותרת כניסת ערבים-ישראלים עם מכוניות בימי שישי ושבת. כמו כן, החיילים עושים מדי פעם בידוק אקראי למכוניות פלסטיניות.

כמו כן בדו"ח של ארגון OCHA (המשרד לתיאום עניינים הומניטריים) של האו"ם מנובמר 2009, תחת הכותרת "עידכון חופש תנועה בגדה המערבית" מצויין:

הצעדים המשמעותיים ביותר אשר שיפרו את התנועה הפלסטינית בין הערים המרכזיות והכפרים ברחבי הגדה המערבית הם […] הסרתם של שני מחסומים מאויישים אשר שלטו על זכות הגישה לקלקיליה ושכם…

למעשה, הסרת המחסומים המקיפים את שכם הובילה לתנופה בעסקים בעיר, נושא אשר כוסה על ידי אמצעי תקשורת רבים בקיץ האחרון. לדוגמא, סוכנות AFPדיווחה ב-12.8.09:

שכם, אשר נשלטה על ידי אימפריות שונות במשך 2000 שנה, נהפכה למרכז סחר גדול המתעסק בתעשיות מסורתיות, לאחר שישראל החליטה להסיר מחסומים המקיפים את העיר, כחלק מתוכנית להרגיע את המתח בגדה המערבית על ידי מתן תנופה לכלכלה המקומית.

עד לפני כמה שבועות אחמד שאטייה ניסה להגיע מכפרו הקטן לדוכן שלו שבשכם רק לעיתים רחוקות. המחסומים הישראליים הפכו את המסע לכמעט בלתי אפשרי.

אולם בימים אלה העסקים פורחים. ביוני, ישראל החליטה להסיר את המחסומים סביב העיר כחלק מתכנית ל"שלום כלכלי" עם הפלסטינים. "אני מגיע לכאן כל יום והמכירות עלו ב-50%," אומר הסוחר מסאלם, כפר קטן המרוחק כ-7 ק"מ משכם…

עד לפני ששה חודשים, ששה מחסומים ישראליים אשר הקיפו את שכם חנקו את הכלכלה המקומית. כעת, תנועה עקבית של כלי רכב זורמת דרך מחסום חווארה המצוי בדיוק מחוץ לעיר, רובה סוחטת מהחיילים במחסום לא יותר מהנד ראש נימוסי.

לסיכום, כפי שמתועד ע"י האו"ם, התקשורת הבינלאומית ועיתון הארץ, פלסטיניים כדוגמת הסוחר שאטייה יכולים לצאת ולהיכנס מהעיר שכם באופן חופשי הן בימי חול והן בסופי שבוע.

מסעו רצוף התלאות של בן זאב מטובל בדרמה – הוא מתאר "ויכוח קצר, דברי חלקות, קצת חנופה והתבדחות" על מנת לקבל אישור מהחיילים לעבור את המחסום לעיר האסורה. אולם כעיתונאי, כל מה שהיה עליו לעשות הוא להראות את תעודת העיתונאי שלו, מה שמאפשר לו, כמו לכל עיתונאי ישראלי, כניסה חופשית לכל שטחי הגדה, לרבות שטח A (בשליטה פלסטינית מלאה).

 

בית הקולנוע של שכם – חי ובועט

כדי להשלים את התמונה של ההישג האומנותי המאיר את הקיפוח הקודר של העיר הנצורה, בן זאב ממציא:

וכך, בעיר שאין בה אפילו בית קולנוע פעיל אחד (יש שניים, אבל אחד הרוס והשני סגור) התנגנה המוסיקה מהסרטים, הזכירה למבוגרים בקהל נשכחות, ואפשרה לילדים – לחלקם בוודאי בפעם הראשונה בחייהם – להיפגש עם צלילים של מוסיקה חיה…

 

למעשה, ביוני האחרון העיר שכם חגגה את פתיחתו של בית הקולנוע "סינמה סיטי" בעיר, אירוע אשר לווה בקול תרועה ופרסום כחלק מהתנופה הכלכלית המתפתחת. לאולם קולנוע זה, בן 175 המושבים, אתר אינטרנט ועמוד בפייסבוק.

                   

             

יעקב אל מסרי הפלסטיני מחכה ללקוחות בדלפק הכרטיסים של בית הקולנוע "סינמה סיטי" בעיר שכם שבגדה המערבית, ב-22.6.2009 (תרגום הכיתוב המקורי, צולם ע"י ג'אפר אשתיה מסוכנות AFP)

              

צעיר פלסטיני הולך בלובי בית הקולנוע "סינמה סיטי" בעיר שכם שבגדה המערבית ב – 22.6.2009 (תרגום הכיתוב המקורי, צולם ע"י ג'אפר אשתיה מסוכנות AFP)

בן זאב רואה את עצמו כנוסע נועז, חמוש בבדיחות ודברי חנופה אשר הצליח להכניע את כוחות הכיבוש ולהגיע לשכם האקזוטית והמדוכאת, "פלאנטה נפרדת" אליה המוסיקה מצליחה כנגד כל הסיכויים לחדור פנימה. מוטב כי יימנע מלכפות את הדמיונות שלו על המציאות ויכתוב על מה שהוא מבין בו באמת – מוסיקה קלאסית.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות