עלילת מעלול

רמיזות, תהיות, חצאי אמיתות ושקרים גמורים – כולם משמשים את 'הארץ' בבואו לשכתב מחדש את אירועי מלחמת העצמאות בשירות תעמולת האויב

אחת משתי הכנסיות שנותרה מכפר מעלול (צילום:ויקיפדיה)

כל התוכן ב'הארץ' מגויס למטרת קיבוע תעמולת השקר הפלסטינית על אירועי מלחמת העצמאות. וכשאני אומר כל התוכן, אני מתכוון גם למדור המלצות הטיולים.

בסוף השבוע התפרסמה בעיתון הצעת טיול מאת משה גלעד, אל שתי כנסיות שנותרו בחורש גלילי, שהן "כל מה שנותר מהכפר הערבי מעלול".

זה מתחיל בטענה החמקנית והמיתממת לפיה:

יש סברה שהכפר הוקם על אתר הכפר היהודי־רומי מהלול ואולי גם על אתר נהלל המקראית

המטרה כמובן להטיל ספק באשר להיסטוריית ההתיישבות היהודית במקום, אבל לא מדובר ב"סברה" אלא בעובדה מוצקה. 'מהלול' הוא ישוב יהודי קדום המוזכר בתלמוד הירושלמי כישוב בלב האזור היהודי בגליל התחתון, ששגשג במאות הראשונה עד השביעית לספירה, ואשר בתחומו נמצאה תגלית ארכיאולוגית חשובה: אבן השבת, – המילה 'שבת' חקוקה על סלע, שסימנה את גבול השבת של הישוב.

בהמשך, בתארו את תושבי הכפר הערבי מעלול, ממשיך גלעד אל השקר הבא:

הם חכרו את אדמותיהם ממשפחת סרסק הלבנונית וניהלו מאבק שליטה בקרקע עם קק"ל, שרכשה אדמות באזור

לא "מאבק שליטה" ולא נעליים. בשנת 1921, 27 שנה לפני המלחמה, רכש יהושע חנקין באמצעות חברת 'הכשרת הישוב' את אדמות מהלול מידי משפחת סורסוק הלבנונית, ובכך השלים את גאולת אדמות עמק יזרעאל בכסף מלא.

הוכחה לבעלות יהודית מחודשת על רוב מוחץ של אדמות מהלול, שהפך למעלול, מופיעה בתוצאות סקר הכפרים המנדטורי משנת 1945, הקובע באופן רשמי כי מדובר באדמות בבעלות יהודית.

סיכום ביניים:

כפר מעלול ישב על אדמות ישוב יהודי קדום, שב 1921 נרכשו מחדש בכסף מלא ונרשמו על ידי ממשלת המנדט במסמך רשמי כאדמות בבעלות יהודית.

בתארו את נסיבות כיבוש הכפר במלחמת העצמאות, מגלה גלעד טפח נוח לתעמולת השקר הערבית, ומכסה טפחיים לא נוחים:

ביולי 1948 נכבש הכפר מעלול בידי צה"ל. תושביו עקרו לנצרת וליפיע הסמוכה ולא הורשו לשוב

ובכן, כמו שאומרים זאת אכן דרך אחת לספר את הסיפור.

אבל יש גם דרך שניה: בספר 'לידתה של בעיית הפליטים', מתאר ההיסטוריון פרופ' בני מוריס את כיבוש מעלול ע"י חטיבות גולני וכרמלי במסגרת מבצע דקל ביולי 48'. מעמ' 268 בספר, מתאר מוריס את הקרבות על כפרי האזור, ובתוכם מעלול: התושבים המוסלמים זכרו את סיועם לאויב – צבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י, את שיכונו בכפריהם ואת פעילותם בשירותו, כדוגמת התקפת שיירת יחיעם בידי כפריי הסביבה כשלושה חודשים וחצי קודם לכן, בה נהרגו 47 לוחמי חטיבת כרמלי וגופותיהם הושחתו עד לבלי היכר וזיהוי.

לכן, על פי רוב, נמלטו התושבים מהכפרים כבר כשראו את כוחות צה"ל מתקרבים אליהם. "נפילתם של עכו והכפרים הסמוכים לה בשלב מוקדם יותר", מסביר מוריס, "ואחר כך נפילת נצרת אל מוג'דיל וצפוריה, ריפתה כליל את ידיהם של המוסלמים."

על אף כל זאת, סביר להניח שאילו היו תושבי מעלול מניחים את נשקם, לא היו נאלצים לעבור לכפר יפיע הסמוך ובכך להפוך ל'עקורי פנים', והיו נותרים לשבת עד היום על אדמות יהודיות לא להם.

כפר מעלול גילה התנגדות צבאית חזקה. בכפרים אחרים באזור, בהם ההתנגדות הצבאית היתה חלשה יחסית, הורשו חלק מהתושבים, בעיקר הדרוזים, להישאר. בדבוריה ובאכסאל אגב, נכנעו התושבים המוסלמים ללא קרב ולכן נותרו ישובים על מקומותיהם עד עצם היום הזה.

כלומר נכון שהתושבים לא הורשו לשוב, אבל היתה סיבה לבריחתם. ואלמלא היתה סיבה לבריחתם, לא היו בורחים, וכמו שכניהם, איש לא היה מגרשם והיו ממשיכים להתפלל בכנסיותיהם מידי יום ראשון עד עצם היום הזה.

האם רושם זה, שהוא האמיתי, הוא הרושם העולה מהמלצת הטיול של 'הארץ'? ברור שלא. כי גם מדור הטיולים מגויס למשימת התעמולה

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות