ענישה קולקטיבית של קוראי העיתון

שמעתם על הפלסטיני ששובת רעב במחאה על "ענישה קולקטיבית"? כנראה שלא, מכיוון שזה לא בדיוק מה שקורה. אלא אם כן אתם קוראים 'הארץ' באנגלית.

שמעתם על הפלסטיני ששובת רעב במחאה על "ענישה קולקטיבית"? כנראה שלא, מכיוון שזה לא בדיוק מה שקורה. אלא אם כן אתם קוראים 'הארץ' באנגלית.

היום קיבלנו דוגמא נוספת לרישול ולחוסר המקצועיות של עורכי 'הארץ' באנגלית. ידיעה על הצטרפותו של ח'דר עדנאן – אסיר מנהלי פלסטיני לשעבר – לשביתת הרעב של ארבעה אסירים פלסטיניים אשר שובתים רעב כעת, זכתה לכותרת הבאה:

תרגום:

שובת הרעב הפלסטיני הראשון מחדש את הצום כדי למחות נגד 'ענישה קולקטיבית'

לא צריך הרבה דמיון כדי להעלות על הדעת מה מבין הקורא מחו"ל מהכותרת הנ"ל. נגד מי ימחה פלסטיני אם לא נגד ישראל? ובמה אשמה ישראל הפעם? כמובן, הענשה קולקטיבית כלשהי. זהו ביטוי המוזכר לא פעם בהקשר של פעולות ישראל בשטחים, יחד עם "טיהור אתני" ו"אפרטהייד", ולעיתים גם "רצח עם" ו"פשעי מלחמה".

                                                                                           ח'דר עדנאן

אלא שצריך להעמיק בידיעה של עמירה הס כדי להבין שמנסח/ת הכותרת התבלבל/ה. מושא הידיעה, ח'דר עדנאן – אסיר מנהלי אשר שבת רעב כחודשיים ולבסוף שוחרר – החליט לשבות רעב הפעם בתוך משרדי הצלב האדום באל-בירה, סמוך לרמאללה. בעקבות החלטתו, סגר הצלב האדום את המשרד, הפסיק להעניק שירות והעביר את המחשבים והתיקים למשרדי הארגון ביריחו. כך כתבה עמירה הס:

עדנאן אמר אתמול ל"הארץ" שהפסקת מתן השירות החשוב הזה מאל בירה הוא ענישה קולקטיבית של המשפחות ולחץ עקיף עליו ועל חבריו לעזוב את המקום.

אם כן, עדנאן אמנם שובת רעב מתוך הזדהות עם האסירים הפלסטיניים שובתי הרעב, אולם הוא בודאי לא שובת רעב במחאה על ענישה קולקטיבית כלשהי, לא של ישראל ולא של הצלב האדום.

עורכי 'הארץ' כנראה שמו לב לפדיחה ומיהרו לשנות את הכותרת לכותרת הבאה:

תרגום:

שביתת הרעב של האסירים מאחדת פעילים פלסטיניים

אולם לא רק שהכותרת המקורית עוד מופיעה בדפוס, גם גוגל לעולם לא שוכח ולא סולח, וכך הכותרת המקורית והמטעה עדיין חיה וקיימת כעותק מוטמן ברשת:

עורכי העיתון הישראלי הנקרא ביותר בקרב עיתונאים זרים, דיפלומטים וקובעי מדיניות לא יכולים להרשות לעצמם להיות חובבנים ומרושלים. אבל זה בדיוק מה שהם עושים פעם אחר פעם אחר פעם.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות