פיצול האישיות של הכתב שלא ידע שהוא כזה

אירוע מוזר נרשם היום בשניים מתוך חמשת העיתונים היומיים. מוזר בעיקר מפני שמדובר בשני עיתונים המהווים שני ראשים של אותו הגוף – 'מעריב' ו'מקור ראשון'. מאז רכש שלמה בן-צבי, המו"ל של 'מקור ראשון', את 'מעריב', חלה נדידת כתבות וכתבים מעיתון אחד לשני. וכך, לעיתים קרובות מאד ניתן לקרא בשני העיתונים את אותן הידיעות.

כמו למשל היום. היום פורסמה ידיעה של אסף גבור, הכתב לענייני ערבים של 'מקור ראשון', הן ב'מעריב' והן ב'מקור ראשון'. מה אתם מבינים מהכותרות הבאות?

מקור ראשון:

מעריב:

לא רק הכותרות, אלא גם ניסוח הידיעה עצמה משתנה מעיתון לעיתון. למשל ב'מעריב' מוזכר כי אזרח סורי תקף את אחמדיניג'אד, ואילו ב'מקור ראשון' תקיפה זו לא מוזכרת כלל. כמו כן ב'מעריב' נכתב כי אחמדינג'אד "קיים שיחה קשה" עם הפוסק העליון של הסונים במצרים, ואילו ב'מקור ראשון', על אף שהפגישה הוזכרה, היא לא הוגדרה כ"קשה".

כל זאת כאמור מאותה הידיעה של אותו הכתב.

אנחנו לא באמת מבינים מדוע החליטו העורכים לקחת את אותם הנתונים לכיוונים נגדיים. אחד ההסברים הוא כי מערכת 'מקור ראשון' נסגרת בשעות הערב המוקדמות, מספר שעות לפני מערכת 'מעריב' אשר נסגרת בשעת לילה מאוחרת. ייתכן כי במהלך השעות הללו רוח ביקורו של אחמדינג'אד השתנתה לרעה, מה שגרם לעורך ב'מעריב' לשנות את הטון של הידיעה. נוסף על כך, ראוי להעלות שאלה לא פחות חשובה – מי שמע על כתב אשר כותב עבור שני עיתונים שונים? האם אנו צפויים לעוד כותרות סותרות מהסוג הזה גם בעתיד, על לא עוול בכפו של הכתב אשר רק מנסה לעשות את עבודתו?

כך או אחרת, בשבוע בו הוצת וויכוח – בעקבות תחקיר 'המקור' על 'ישראל היום' – על תפקידו ואחריותו של העורך בעיתון, קיבלנו היום דוגמא מאלפת כיצד החלטה של עורך יוצרת מצב בו שני צרכני תקשורת יקראו את אותה הידיעה החתומה על ידי אותו העיתונאי אך בכל זאת יקבלו אינפורמציה שונה לחלוטין, בודאי אם הם קוראים את הכותרת בלבד כפי שעושים מרבית מרפרפי העיתונים.

לתשומת ליבם של מי שעדיין חושבים שניתן לצרוך חדשות בהתבסס על כלי תקשורת אחד.

.