פעיל החמאס הפך לאזרח

היום שוחרר הפרק החדש בסדרת "טעויות התרגום של עיתון 'הארץ'". הן בעיתון המודפס והן באתר האינטרנט של העיתון בשפה העברית, פורסמה כתבה אשר כללה בין השאר ידיעה על הריגתו של פלסטיני על ידי כוחות צה"ל:

באירוע אחר נהרג אתמול פלסטיני מירי צה"ל במחנה הפליטים אל-פרעה שמצפון לשכם. החמאס הודיע כי מדובר באחד מאנשיו.

ברם, קוראי "הארץ" באנגלית (הן בעיתון המודפס והן באתר האינטרנט) קראו את המילים הבאות:

Military police are launching an investigation into the killing of a Palestinian civilian by an IDF force yesterday in a Jordan Valley refugee camp.

 

תרגום:

המשטרה הצבאית פתחה בחקירת הריגתו של אזרח פלסטיני על ידי כוח צה"ל אתמול במחנה פליטים שבעמק הירדן [דגש לא במקור].

בעברית, לקוראים הישראלים, הודגש כי החמאס הודיע שמדובר באחד מאנשיו, דבר שפורסם גם בסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", ואילו לקוראי "הארץ" דוברי האנגלית סופר כי מדובר ב"אזרח פלסטיני" ואין אפילו מילה אחת, לכל אורך הידיעה, המזכירה את הודעת החמאס.

שוב מסתבר, כי עיתון "הארץ" מדווח לקהל המקומי שלו דיווח אחד, אך לקהל הבינלאומי דובר האנגלית הוא מספר משהו אחר שלא משקף את המציאות, ושבמקרה גורם לישראל להיראות רע. לנו לא נותר אלא לשאול: למה?

לסיום נציין כי מצד שני, בידיעה באנגלית נכתב משפט אשר דווקא לא הופיע בידיעה בעברית:

A military source told Haaretz that Sarhan's condition was stable when he was handed over to the Red Crescent. The source speculated that Sarhan died following some accident during the medical treatment or a complication not immediately obvious to the paramedics. . .

 

תרגום:

מקור צבאי מסר ל"הארץ" כי מצבו של סירחאן היה יציב כאשר הועבר לסהר האדום. המקור שיער כי סירחאן מת בעקבות תקלה כלשהי בזמן הטיפול הרפואי או בעקבות סיבוך אשר לא התגלה מיד על ידי הפאראמדיקים.

באמת לא ברור מדוע טענה זו לא מופיעה בעברית. אך דבר אחד כן ברור – זה לא משנה את העובדה שהקורא הבינלאומי של "הארץ" קרא ידיעה על אזרח פלסטיני שנורה (ונהרג) על ידי כוחות צה"ל. אופן מסגור הידיעה גורם לטענה הנ"ל להיראות כמו התפתלות ובודאי לא מוריד מ"אשמתו" של צה"ל אשר הרג לכאורה אזרח חף מפשע.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות