שובו של האייתולה

'הארץ' קורא לקבל את ה"צדק" שבמטרות חמאס ולפנות להסדר מדיני מולו, בטענה שהוא "מפגין סימנים לנכונות לפשרה". זהו שקר עצמי מסוג שכבר פגשנו בו בהיסטוריה

המהפכה החומיינית באיראן, שגם היא נתמכה על ידי משקיפים מערביים. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים

מזה שנים רבות, מוביל 'הארץ' עמדה ברורה לפיה יש לחזק את הרשות הפלסטינית על חשבון חמאס, במטרה להגיע עמה להסכם שלום.

הנימוק תמיד היה שבשונה מתפישת העולם הפונדומנטליסטית אסלאמיסטית של חמאס, עמה לא יכולה להיות כל פשרה, עם אנשי אש"ף בהנהגת מחמוד עבאס (אבו מאזן), השולטים ברשות הפלסטינית, ניתן להגיע להסכם שלום המבוסס על חלוקת הארץ.

מבצע 'שומר החומות' מביא את העמדה המסורתית הזו לתחילתה של תפנית מעניינת.

המבצע הוכיח עד כמה הפכו אבו מאזן ואש"ף ללא רלוונטיים. כשהציף את חולשתם הפוליטית המוחלטת והוכיח שאיבדו לגמרי לחמאס את כוחם מבעבר, כמייצגי האומה הפלסטינית.

נוכח התפתחות זו, יורדת למעשה מהפרק האפשרות המסורתית בה תמך 'הארץ' במשך השנים, והעיתון מוצא עצמו על קרני הדילמה:

האם לקבל את העובדה שלפחות כרגע "אין פרטנר", או, בניגוד לעבר, לקבל את חמאס כמייצג האומה הפלסטינית ולחתור להסדר מדיני עמו.

נראה ש'הארץ' בוחר את בחירתו, והסנוניות הראשונות הופיעו בסוף השבוע האחרון:

גדעון לוי כתב ביום חמישי האחרון ש"גם לחמאס יש מטרות צודקות, שאולי כדאי להכיר בהן ואפילו להתפשר עליהן", וכן ש"מבחינת צדקת מאבקו (של מנהיג חמאס יחיא סינוואר) יש לו יתרונות על כולאיו וכובשיו"

השוו והוסיפו שאול אריאלי וארנון רגולר, שבמאמר נרחב שפורסם למחרת, יום שישי, קראו לחתור להסדר מדיני עם חמאס.

זכותו של 'הארץ' לשנות את עמדתו.

זכותו גם לייחס "צדק" למטרות חמאס, להכיר ביתרון ה"צדק" שלו על הצדק של ישראל, ולקרוא לישראל "להתפשר" עמו.

זכותו גם לקרוא לחתירה ל"הסדר מדיני" עם חמאס.

זכותו (המפוקפקת) גם לתארו לשם כך כארגון "שבשנים האחרונות הפגין סימנים לנכונות לפשרה".

אלא שנוכח זכויות אלה של 'הארץ', חובתנו להזכיר לציבור מיהו חמאס, מה מטרותיו, ולאילו מחויבויות יסוד נותר נאמן לאורך כל השנים, חרף תרגילי הטעיה שונים שנקט להסוותן.

תיאור חמאס כארגון בעל מטרות צודקות שאולי כדאי להתפשר עליהן, וכארגון המפגין סימנים לנכונות ולפשרה, מתבסס מן הסתם על הונאה אסטרטגית של הארגון משנת 2017, אז פרסם "מסמך עקרונות", שהדגיש את הממד הלאומי על חשבון הממד הדתי בזהות הארגון.

הסיבה שעשה זאת היא תוכנה הקשה של אמנת חמאס, הנושא אופי אסלאמי נאצי, קורא לחסל את ישראל כולה, "מן הים עד הנהר", וקובע בין היתר כי:

"בעיית פלסטין" היא בעיה מוסלמית דתית והסכסוך עם ישראל הינו סכסוך בין האסלאם לבין היהודים ה"כופרים".

אללה הוא מטרתה (של חמאס), הנביא מופתה, הקוראן חוקתה; הג'יהאד נתיבה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה

היציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות היא בגידה בעיקר וארור העושה כן

ומבטא אנטישמיות קלאסית בטענה כי:

בכספם השתלטו (היהודים) על אמצעי התקשורת… בכספם הציתו מהפכות… והם שעומדים מאחורי מלחמות העולם

חמאס פרסם את מסמך העקרונות כדי להוריד מעליו לחץ בינלאומי בשל אופיה הנאצי של אמנתו.

אלא שניסיון ההונאה שבהצגת מסמך העקרונות כאמנה חדשה המבטלת את תוכן האמנה הראשונה, נתקל בתגובה חד משמעית של הנהגת חמאס, שהבהירה חזור והבהר, כי המסמך אינו מהווה תחליף לאמנת חמאס, הנותרת בתוקף.

'הארץ' בעצמו הבהיר בשעתו שמדובר באשליה עצמית ואמנת חמאס המקורית עודנה בתוקף.

יוצא אפוא שהצעת 'הארץ' היא להסכים שקיים "צדק" במטרות ארגון שחרת על דגלו מחויבות נאצית דתית ובלתי ניתנת לערעור לחיסול ישראל בדרך של ג'יהאד, מלחמת מצווה, נגד ה"כופרים", וזאת על בסיס טענה חסרת שחר על "סימנים לנכונות לפשרה" שמפגין הארגון בשנים האחרונות.

השבוע ימלאו 32 שנה למותו של מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן, האייתולה רוחאללה חומייני. הצעה זו של 'הארץ' לגבי חמאס מזכירה את החלטת ארה"ב לא להתנגד עוד למהפכה החומייניסטית, במסגרתה ירש משטר אסלאמי דתי משטר מוסלמי חילוני, בטענות דומות להפליא לצידוקים שבהם מצדיק כיום 'הארץ' את משטר חמאס.

מדיניות זו נחשבת עד היום לאחת השגיאות החמורות ביותר במדיניות החוץ של ארה"ב, לפחות בחצי המאה שעברה.

כי איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות