שוויץ, ישראל ומבקשי מקלט

על רקע טיפול המדינה במסתננים אפריקאים, 'הארץ' קבע כי ישראל "הצטרפה לרשימה מפוקפקת של מדינות מפירות חוק", בעקבות פסיקה בעניין שנתן בית משפט שווצרי. אז יצאנו לבדוק כיצד שוויץ מטפלת בבעיית המסתננים שלה, והאם המצב בישראל כל כך רע

 

פסק דין של בית משפט שוויצרי, שניתן לפני קרוב לחודשיים, אשר ביקר קשות את מדיניות הטיפול במבקשי מקלט (או מסתננים) בישראל, זכה השבוע להפוך לנושא של כתבה בעיתון 'הארץ' ("שווייץ אישרה למבקש מקלט אריתריאי מישראל להיכנס לשטחה, מחשש שייכלא", 28.8).

לפי 'הארץ':

בית משפט בשווייץ הורה לאחרונה לאפשר את כניסתו למדינה של מבקש מקלט מאריתריאה, ששהה בישראל, מחשש לכליאתו… לאחר שקיבל בישראל הוראה להתייצב במתקן חולות ולשהות בו ללא הגבלת זמן. בעתירה הביע חשש מפני גירושו בחזרה לאריתריאה, שכן אשרת השהייה שלו בישראל בוטלה לאחר קבלת הזימון לחולות.

 עיקר פסק הדין עסק בהשלכות שיהיו לכליאתו של העותר במתקן חולות:

חובה להניח שכל הזדמנות לשילוב והטמעה בישראל מבוטלת על ידי צו העיכוב. יש להתייחס לעיכובו של העותר במתקן שהוא יכול לעזוב רק בהיתר, באמצע מדבר הנגב, 65 ק"מ מהעיר הבאה ובלי האפשרות לעבוד, כאל צעד של הפרדה וגירוש. מעבר לזאת, יש סיכון שהוא יגורש למדינה שלישית כגון אוגנדה, שם לא ברור מה יעלה בגורלו של העותר. בנסיבות האלה, לא סביר לצפות מהעותר להישאר בישראל ולבקש שם הגנה.

על אף שפסק דין ניתן לפני חודשיים, עקב חשיפתו כעת הוקדש לו גם מאמר המערכת של העיתון ("ישראל מסוכנת", 31.8), שעיקרו ביקורת קשה על מדיניות ישראל כלפי מסתננים אריתראים. לפי מערכת 'הארץ', פסיקת בית המשפט  "מצביעה על השפל שאליו הגיעה ישראל ביחסה למבקשי המקלט", וגם:

פסק הדין של ביהמ"ש בשווייץ צריך להיות תמרור אזהרה חמור עבור ישראל, שבשל יחסה למבקשי מקלט וכליאתם בחולות, הצטרפה לרשימה מפוקפקת של מדינות מפירות חוק.

הדיווח ב'הארץ' על פסק הדין מדויק, ואין ספק שהוא ראוי לסיקור בפני הקורא הישראלי, בפרט בעת שנושא מתקן חולות עומד להכרעה בפני בג"ץ. ובכל זאת, הקורא התמים מקבל תמונה חלקית לפיה ישראל היא מדינה רעה במיוחד בהשוואה לשאר מדינות העולם, מכיוון שהיא נכשלת במקום בו העולם המערבי כולו פועל על פי סטנדרטים גבוהים ומקובלים. האם לא היה טעם, אם כן, רק לשם ההגינות, לציין בפני  קוראי 'הארץ' כי גם מדינות מערביות אחרות מנסות למצוא פתרונות, לא תמיד מלבבים, לבעיית זרם מבקשי המקלט על גבולותיהם?

למשל, מה המצב באותה שוויץ בהקשר זה?

שוויץ מתמודדת גם היא עם גלים גדולים של מבקשי מקלט (כ-48 אלף מבקשי מקלט בשנת 2013) המתדפקים על גבולותיה. כמו ישראל, גם שוויץ היא מדינה עם אוכלוסייה קטנה (כ-8 מיליון). לפי נתוני גוף מחקר אוסטרלי המבוססים על נתוני האו"ם, בשוויץ יש כ-6.62 מבקשי מקלט לכל אלף איש, ובישראל כ-6.54 (המקום ה-22 וה-23 ברשימה). בשנה שעברה הצביע העם השוויצי במשאל עם, ברוב עצום של 79%, לשינוי הקריטריונים לזכאות למקלט. אחד מהשינויים נועד למנוע מאריתראים לקבל מעמד של פליט במדינה, בקובעו כי עריקות מהצבא אינה טענה המספיקה לקבלת מעמד פליט. מדובר בטענה השכיחה ביותר בקרב אריתראים לקבלת מקלט, שכן בארצם יש גיוס חובה לכלל הגברים לשנים רבות.

יוצא מכך שגם שוויץ מקשיחה את מדיניות ההגירה שלה, במטרה לחסום אריתראים. ומה התנאים שלהם זוכים מבקשי המקלט בשוויץ?

גולגולת ומתחתיה שתי עצמות מוצלבות זוהרת מתוך שלט מאולתר. "אין כניסה, סכנת מוות", נאמר בו. בעבור קבוצת מבקשי המקלט הראשונה הבאה למתקן הקליטה החדש בעיירה ההררית ברמגארטן במרכז שוויץ, המסר חד-משמעי.

בעיירה שגובלת בציריך, החליטו הרשויות להגביל את גישתם למגרשי המשחק בבתי הספר ולמתקני ספורט ציבוריים כבריכות שחייה, ולהטיל עליהם עוצר. ריימונד טלנבאך, ראש העיר שהופתע מהזעם הבינלאומי שהתעורר בעקבות ההחלטה אצל פעילי זכויות אדם ובסוכנות האו"ם לפליטים, אמר ש"המגבלות הוטלו משיקולי ביטחון וכדי למנוע עימותים ושימוש אפשרי בסמים".

 

בונקר בגובה 2000 מטר, "מתקן חולות" השווצרי
בונקר בגובה 2000 מטר, "מתקן חולות" השווצרי

 

מדובר על מדיניות של עיירה יחידה, וככל הנראה ההחלטות למנוע ממבקשי המקלט גישה למגרשי משחק ובריכות איננה חוקית. אך התופעה מעידה כיצד גם בשוויץ יש קושי לקלוט כמות כה גדולה של מבקשי מקלט. ה-BBC מרחיב קצת יותר על התנאים בחלק מ"מתקני הקליטה":

בהרי האלפים השוויצריים יש הרבה בונקרים צבאיים תת קרקעיים מתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הצבא השוויצי התכונן לסגת אל ההרים הגבוהים ומשם להגן על המדינה אליו גרמניה תפלוש.

היום, כמה [מאותם בונקרים] נמצאים בשימוש כמחנות למבקשי מקלט. אחת כזו היא ב-Realp, בגובה של כמעט 2,000 מטר. בין אלא ששוכנו שם נמצא מרואן, שטוען שהוא [הגיע] מסוריה.

"אני לא ציפיתי שיבודדו אותנו במקום הזה", הוא אומר. "חשבתי שאולי [תהיה] לי את ההזדמנות לפגוש אנשים שוויצריים, להכיר את התרבות השוויצרית וללמוד גרמנית וצרפתית."

מרואן גם לא מרוצה ממה שהוא אומר שהם תנאי הצפיפות בתוך הבונקר התת קרקעי, בו על הדיירים, גברים כולם, לישון "שנים עשר בחדר".

ממנו ומבקשי המקלט האחרים מצופה להיות בתוך הבונקר עד לשעה 17:00, ולהישאר שם עד 09:00 בכל בוקר. למרות שהם רשאים לצאת לסוף השבוע, Realp רחוקה כל כך שהדבר אינו פשוט.

בישראל מדובר במחנה פתוח במדבר, לעומת בונקר תת קרקעי בגובה אלפיים מטר בשוויץ. האם זהו ההבדל שמאפשר גישה ביקורתית ומטיפנית של שוויץ כלפי ישראל?

כל האמור איננו בא לטעון שלא קיימים הבדלים בין הגישות לטיפול במבקשי מקלט בשוויץ ובישראל. ברור שאלה קיימים, וברור שגם לישראל (וגם לשוויץ) יש עוד מה לשפר. למרות הדמיון בין המדיניות של שוויץ וישראל, נראה כי בכל זאת החליטו השופטים השוויצים מה שהחליטו בשל התקופה הבלתי קצובה בה מוחזקים מבקשי מקלט בחולות.

ובכל זאת הקביעה כי ישראל הצטרפה "לרשימה מפוקפקת של מדינות מפירות חוק", אליבא ד'הארץ', מתעלמת מההקשר הרחב, שהוא: ניסיונותיהן של מדינות רבות לחפש דרכי התמודדות עם שיטפון מבקשי המקלט, המערער את יציבותן הפנימית.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות