"שיח אלים" או שיח מעוות?

(5.7.11)
גדעון לוי לא נח לרגע. זכותו המלאה לבקר את המדינה, הממשלה והצבא, אבל מדוע הוא מתעקש שוב ושוב לכתוב חצאי אמת ואף שקרים, ולטעון בזעם טענות שאינן מבוססות על דבר מלבד דמיונו?

גדעון לוי לא נח לרגע. זכותו המלאה לבקר את המדינה, הממשלה והצבא, אבל מדוע הוא מתעקש שוב ושוב לכתוב חצאי אמת ואף שקרים, ולטעון בזעם טענות שאינן מבוססות על דבר מלבד דמיונו?

גדעון לוי לא מותיר לנו ברירה אלא לעסוק בטוריו שוב ושוב. אתר "פרספקטיבה" אינו מתייחס לדעותיו של לוי. זכותו להביע אותן קבל עם ועולם, בטח במדינת ישראל הדמוקרטית ושוחרת חופש הביטוי. אולם אין לו זכות לשזור בטוריו טענות בלתי נכונות ולעיתים אף שקריות, ולכך "פרספקטיבה" כן מתייחס.

באחד מטוריו האחרונים בשם "השיח האלים של ישראל" ("הארץ", 30.6.11), נחשף דווקא השיח המעוות של לוי. תוך מחזור טענתו הקודמת והבלתי ניתנת להוכחה על פיה ישראל נחושה לתקוף את משתתפי המשט "שוחרי השלום", הוא נוקט כעת בשקרים ודיסאינפורמציה.

אין יצוא?

ראשית, טוען לוי:

אבל לא, עזה עדיין אינה חופשייה, רחוק מכך. אין לה מוצא לים ולאוויר, אין יצוא [דגש לא במקור].

קביעתו המטעה ש"אין ייצוא" היא מניפולציה טיפוסית ללוי. על פי נתונים שסופקו ל"פרספקטיבה" על ידי מוחמד סקאיק, מומחה למדיניות סחר העובד עם "פלטרייד" (PalTrade), ארגון האחראי על כל הנושאים הטכניים הנוגעים לייצוא ולייבוא מעזה:

במהלך תקופת הייצוא האחרונה (28.11.10 – 15.5.11) סך של 290 משאיות הכוללות 210 משאיות של תותים (397 טון), 74 משאיות (10,668,520 גבעולים) של פרחים חתוכים, שלוש משאיות (6 טון) של פלפל ושלש משאיות של עגבניות שרי (6.7 טון) יוצאו דרך כרם שלום ("ניתוח שבועי – נתוני העברות מעזה, יוני 2011").

בעוד שהנתונים נמוכים בהרבה מהשנים שקדמו למצור על עזה, עדיין מדובר בכמות של יותר מ-400 טון בפחות משישה חודשים. עם זאת, אכן צודק לוי שנכון להיום אין ייצוא מעזה. אך השאלה היא, למה? מדוע ייצוא הפלפלים, התותים, הציפורן ועגבניות השרי נעצרו באמצע מאי? האם זה בגלל שישראל אוסרת על ייצוא מתמשך של סחורות אלו, כפי שמרמזת עמותת "גישה" במאמר שפורסם ב"ג'רוסלם פוסט"? ובכן, האמת היא שהייצוא של הגידולים הללו נעצר מכיוון שהעונה הסתיימה בחודש שעבר – עובדה שאושרה בשיחת טלפון עם סקאיק ועם רס"ן גיא ענבר, דובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

יתר על כן, שניהם אישרו כי נערכות תוכניות לאפשר ייצוא תפוחי אדמה ועגבניות רגילות בשבועות הקרובים. בכתבה ב"ג'רוסלם פוסט" מצוין שהתוכנית תאפשר את ייצוא הגידולים הללו ישירות לירדן. כלומר, היום, במקרה, אין ייצוא. אבל עד לפני חודשיים והחל מעוד מספר שבועות היה ויהיה ייצוא מעזה. חזקה על לוי, המרחיק עד לשטוקהולם כדי לתעד את הכנות נוסעי המשט, שהוא יכול להרים טלפון ולדבר עם הגורמים הרשמיים בצד הישראלי והפלסטיני העוסקים בנושא עזה. בודאי שהוא יכול, אבל זה לא באמת העניין.

אין כלי נשק איראני מתוחכם? אין מטענים ממולכדים?

בדומה לייצוא מעזה, גם הברחות של נשק איראני מתקדם ומטענים ממולכדים לעזה לא מסתדרים עם הנרטיב של לוי על הקורבניות הפלסטינית והתוקפנות הישראלית, לכן הוא מטאטא אותן הצידה. הוא קובע, תוך שכתוב ההיסטוריה:

זהו דפוס הפעולה הקבוע: קודם דמוניזציה, אחר כך לגיטימציה (מדומה) לפעול באלימות. היזכרו בסיפורי הבדים על הנשק האיראני המתוחכם שעובר במנהרות, וסיפורי המעשיות על עזה הממולכדת, עד שבאה "עופרת יצוקה" והחיילים לא נתקלו כמעט בדבר מכל זה.

בזמן שהחיילים הישראלים שנלחמו ברצועת עזה לא נתקלו ברקטות ארוכי טווח ובטילי גראד תוצרת איראן, אזרחי ישראל נתקלו בהם בהחלט. לאזרחים מאשקלון, אשדוד, באר שבע ויישובים נוספים בטווח של 40 קילומטרים מעזה היתה הזכות המפוקפקת "להיתקל" בנשק איראני גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" וגם לאחריו.

חיילים ישראלים לא נתקלו בנשק איראני מתוחכם, אבל האני אל-מהדי דווקא כן. אל-מהדי, פועל בניין בן 27, נהרג ב-29 לדצמבר 2008 על ידי טיל גראד שנורה מרצועת עזה בזמן שעבד באשקלון. כמו כן "סיפור הבדים על הנשק האיראני המתוחכם" היה סיבת המוות של אירית שטרית, בת 39, ש"ההיתקלות" הקטלנית שלה אירעה ב-29 לדצמבר, 2008.

באשר לטענתו של לוי שהחיילים "כמעט ולא נתקלו" במטענים ממולכדים ברצועת עזה במהלך "עופרת יצוקה", יש לתהות האם הוא בכלל קורא את העיתון בו הוא כותב. הקולגה שלו, עמוס הראל, דיווח ב-7 ליוני 2009:

המפקדים בשטח מדווחים על תקריות רבות, המעידות כי החמאס התכונן למערכה זמן רב. באחת הגזרות נכנסו חיילי פלוגה של גבעתי לישון בתוך מבנה של בית ספר. בבוקר, כשאחד החיילים יצא מהבניין כדי להטיל את מימיו, כמעט ומעד על פתיל רועם שנמתח מהבניין לעבר בית סמוך. […] בתקרית אחרת […] הוטמנה זירת מטענים, שהוסתרה מאחורי פסנתר. […] בכמה מקרים אחרים הרגו חיילי צנחנים וגולני מחבלים מתאבדים שניסו להתקרב אל הכוחות כשעל גופם מטעני חבלה.

כמו כן, "הארץ" פרסם קטע מתוך סרטון של צה"ל המראה בית ספר וגן חיות ממולכדים. כפי שדווח על ידי סטיבן ארלנגר ב"ניו יורק טיימס" (11.1.09) בטור בשם "המלחמה בעזה מלאה במלכודות ותחבולות":

חמאס, שאומן על ידי איראן והחיזבאללה, הפך בשנתיים האחרונות את עזה למבוך קטלני של מנהרות, מטענים ממולכדים ומטעני צד מתוחכמים. נשקים מוחבאים במסגדים, חצרות בתי ספר ובתים אזרחיים, וחדר המלחמה של ההנהגה הוא בונקר הממוקם מתחת לבית החולים הגדול ביותר של עזה, מקורות מודיעיניים ישראלים מוסרים […]

בבניין דירות אחד בזייתון שבצפון רצועת עזה, החמאס הכין מלכודת מקורית וקטלנית. על פי עיתונאי ישראלי המצוי יחד עם הלוחמים, חמושים הציבו בובה במסדרון הכניסה לבניין. הם קיוו למשוך אש מכיוון החיילים הישראלים אשר עלולים, עקב הערפול במשקפי ראיית הלילה שלהם ותוך כדי קבלת החלטות מהירה, לזהות את הבובה בטעות כלוחם. הבובה כוונה כך שתתפוצץ ותפיל את הבניין כולו.

בראיון, העיתונאי, רון בן ישי, כתב צבאי בכיר של העיתון "ידיעות אחרונות", אמר שחיילים מצאו ערמה של נשקים עם מטול רימונים מעליהם. כשהם הזיזו את המטול "הם ראו נפץ נדלק אבל איכשהו הוא לא התפוצץ".

על מנת לצפות בסרטון וידאו המראה לוחם חמאס מניח מטען חבלה מאולתר, ואז מצטרף לקבוצת אזרחים המניפים דגל לבן על מנת לברוח מהמקום, לחצו כאן. אתר ynet דיווח על מציאת מפה של החמאס הממפה מלכודות בשכונת אל-עטטרה ("צה"ל חושף: מפות ותוכניות חמאס לפגיעה בחיילים", 8.1.09). על פי ynet, המפה (המובאת כאן) כללה:

[…] ציורים מדויקים של הבתים בשכונה ובצדה השמאלי העליון מעין מקרא מפה, המציג פירוט של סוג המטענים שהונחו בכל פינה ופינה. כך למשל, הצבע האדום מסמן מטען צד, הצבע הירוק מטען חבית ואילו צבע נוסף מסמן מטען גחון. כמו כן, סומנו עמדות צלפים בצבע חום.

"רק בכוח"?

מ"עופרת יצוקה" ועד למשט 2011, סרבנותו של לוי לתפוס את המציאות עדיין ניכרת, והוא ממשיך להקרין את הזיותיו על שאר העם בישראל. הוא כותב:

האם אנחנו מקשיבים לעצמנו? האם אנחנו מבחינים עוד ברעש הנורא שבוקע מכאן? האם שמנו לב איך השיח נעשה אלים יותר ויותר, כיצד שפת הכוח נהפכה לשפתה הרשמית היחידה כמעט של ישראל? 

[…] המסקנה הבלתי נמנעת היחידה היא שיש רק דרך אחת לפעול נגד נוסעי המשט, בכוח ורק בכוח, כמו בכל איום ביטחוני. […] וכי מה יחשוב ישראלי שמלעיטים אותו בסיפורי הפחדות על המשט, זולת על שימוש בכוח?

הקולגה של לוי, עמירה הס, מתחרה איתו לא פעם בכתיבה מטעה על ישראל. אך אפילו מאמר שלה שהופיע באותו יום בו פורסם "השיח האלים של ישראל" של לוי ("המשט לעזה: העיכוב מעצבן – אך גם מגבש", 30.6.11), סותר את שקר ה"רק בכוח" של לוי. מ"מקום כלשהוא ביוון" שם מדווחת הס על ההכנות למשט, היא מספרת על "מלחמת התשה שלמשתתפים אין ספק שישראל היא היוזמת" המפעילה "מכשולים ביורוקרטיים וטכניים", על מנת למנוע מהאוניות להפליג לעזה. מכשולים ביורוקרטיים וטכניים, לא אלימות או כוח.

ואכן, העיתונאית הבריטית מלאני פיליפס, פירטה את האמצעים המשפטיים שננקטו על ידי עורכי דין ישראלים על מנת לסכל את המשט. אם דרכם של עורכי הדין תצלח, אזי לא לוחמה כי אם לוחמה משפטית היא שתכריע בסוף.

באשר לגדעון לוי, המסקנה הבלתי נמנעת היחידה היא שעבורו יש רק דרך אחת לכתוב נגד ישראל: על ידי מניפולציה, סילוף ודיסאינפורמציה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות