של מי האדמה הזו?

עיתון 'הארץ' פסק כי חלק מבתי היישוב עלי יושבים על קרקע פלסטינית פרטית. הוא הפיל קביעה זו על המינהל האזרחי. מוזר. המינהל האזרחי מעולם לא קבע זאת. שוב מקבלים קוראי 'הארץ' אג'נדה ולא חדשות.

השבוע קבע עיתון 'הארץ' את הקביעה הבאה (29.1.13):

המינהל האזרחי: לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי הוקמו על קרקע פלסטינית

לא רק בכותרת, אלא גם בגוף הידיעה, הגדרת הקרקע כפלסטינית מיוחסת למינהל האזרחי:

לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי נמצאים על קרקע פרטית פלסטינית –כך עולה מבדיקת המינהל האזרחי, שאנשיו מיפו בחודשים האחרונים את סטטוס הקרקעות בהתנחלות הגדולה.

אלא שבדיקה קצרה מעלה ש'הארץ' מטעה את קוראיו פעמיים – לא רק שהכותרת אינה נכונה אלא גם הייחוס למינהל האזרחי אינו נכון. הקרקע עליה בנויים 166 הבתים אינה מוגדרת כאדמה פלסטינית פרטית – לא על ידי המדינה, שבנתה עליה את הבתים במהלך שנות התשעים; לא על ידי הצבא, שבמעמד הכרזת המדינה על הקמת הישוב חתם נציגה – אלוף הפיקוד דאז – על קווי התיחום של הישוב החדש, וכלל אדמות אלה בתוכו; כמובן שלא על ידי תושבי עלי, שטוענים שהקרקעות האלה יכולות להתברר במידה שווה כקרקעות יהודיות, צלבניות, ערביות או כאלה שעובדו לרגע על ידי צליינים או תיירים.

חשוב מכל – הקרקעות אינן מוגדרות כפלסטיניות פרטיות, גם לא על ידי המינהל האזרחי עצמו, אשר לו מייחס העיתון באופן ספציפי את ההגדרה הבלתי מדויקת. על פי גיא ענבר, דובר המינהל האזרחי, המינהל מגדיר את הקרקע המדוברת "אדמות סקר" או "אדמות בבחינה" הנמצאות בתהליך שמטרתו לנקותן מחשד שהן פרטיות ולהכריז עליהן כעל אדמות מדינה. בהחלט לא "אדמות פלסטיניות פרטיות".

זאת ועוד: אין גם חולק על העובדה שלאדמות אלה אין דורש ואין תובע, אלא רק סימנים עמומים לעיבוד קדמוני של האדמות האלה, חלקן בזמנים בלתי מוגדרים בהיסטוריה, אם בכלל, ואם כן –  לא ברור מתי או על ידי מי. הגדרתן כקרקע פלסטינית פרטית, אם כך, כמוה כהכרזה על רצח על סמך מניע אפשרי לרצח, ללא כל גופה או כלי רצח. איזה חוקר רציני יכריז על בסיס נתונים כאלה על רצח? כך או אחרת, המינהל האזרחי לא קבע כי מדובר בקרקע פלסטינית פרטית. מדוע, אפוא, בעיתון 'הארץ' ציטטו אותו כאילו הוא כן?

יש דורש לקרקע?

הישוב עלי הוקם בשנת 1984 בין רמאללה לשכם כיישוב עירוני וכמרכז ליישובי הסביבה. במעמד הכרזת המדינה על הקמת הישוב חתם אלוף הפיקוד, הריבון בשטח על פי חוק, על קווי התיחום של הישוב. האדמות המוזכרות בידיעה נמצאות בתוך אותם קווי התיחום. כבר אז, החריגה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, פליאה אלבק, שני תאי שטח בתוך קווי התיחום שנראו לה מעט מעובדים, על אף שלא היה להם כל דורש. האדמות המוזכרות בידיעה אינן חלק משני תאי שטח אלה.

בלחץ בג"ץ, ניגש המינהל האזרחי להסדרת התב"ע (תכנית בנין עיר) של הישוב עלי. בשיחה עם 'פרספקטיבה' הסביר דובר המינהל האזרחי, כי שיטת העבודה של המינהל היא ללכת מהקל אל הקשה: קודם מסמנים על המפה את כל הקרקעות שאין כל חשש לגביהן שמא הן פלסטיניות פרטיות, והופכים אותן לתא שטח אחד מתוחם בקו, בתוכו ניתן לקדם את התב"ע במהירות יחסית וללא עיכובים. בשלב הבא, ניגשים להכשרת הקרקעות שמחוץ לקו החדש (אך עדיין בתוך קווי התיחום המקוריים), במטרה להכשירם ובדיעבד גם את הבתים הבנויים עליהם. אדמות אלה, המיועדות לסוף התהליך להכשרה, נקראות "אדמות סקר", כאשר המשמעות היא שהן אדמות בבחינה. הן מוגדרות כאלה כיוון שבתצלומי האוויר מופיעים בהם סימנים ישנים של עיבוד חקלאי.

כיצד ניתן לקבוע באופן מוחלט אם האדמה היא אכן פרטית? כך מסביר זאת 'הארץ' תוך הטעיית קוראיו:

קביעת הבעלות נעשית על פי החוק העות'מאני, ולפיו מי שמעבד את הקרקע במשך 10 שנים ברציפות מקבל אותה לחזקתו. במסגרת הבדיקה, עוברים על צילומי אוויר משנת 1970, וכל מקום שבו יש עיבוד רצוף – מסווג כקרקע פרטית.

כפי שכבר הסברנו, מקום שיש בו עיבוד רצוף לא מוגדר כקרקע פרטית אלא אדמת סקר. שנית, אכן החוק הרלוונטי הוא חוק המקרקעין העות'מאני, בשמו ניתן לתבוע בעלויות על קרקעות אלה, אם אכן מישהו יבקש לתבוע. לפי החוק, הבעלות על הקרקע צריכה לעמוד באחד משני תנאים: או הצגת קושאן על הקרקע מצד תובע הבעלות, או, בתנאים מסוימים, עיבודה ברציפות במשך עשר שנים לפחות כפי שמוזכר בעיתון.

האדמות שעליהן נבנו 166 הבתים בעלי הן אדמות ללא דורש. לא ידוע על אף אדם, יהודי או ערבי, התובע עליהן בעלות ובוודאי שלא ידוע על מישהו שמחזיק בתביעת בעלות על קרקע מסוימת, באמצעות מסמכי בעלות תקפים.

האם 'הארץ' מספק את התמונה המלאה?

ואולם חשוב לציין כי למרות שמאז עלה עלי לקרקע חלפו כבר שנות דור, תצלומי האוויר מהתקופה שלפני העלייה לקרקע אכן מראים עיבודים ברמות משתנות של הקרקע לאורך השנים המוקדמות והמאוחרות. החל בשרידי טראסות, שלדברי מזכיר הישוב קובי אלירז, אין להוציא מכלל אפשרות שנבנו בכלל לפני אלפי שנים על ידי עולי הרגל למשכן שילה, או על ידי תושבי חבל ארץ זה לאורך ההיסטוריה (קיימות בישראל טראסות המתוארכות למאות הראשונות לספירה), וכלה בכרמים שניכר שעובדו שנים אחדות וחלקם אף השיגו רציפות של עשר שנים. באופן תיאורטי, ובכפוף להצגת אישורים עות'מאנים רשמיים שונים, יכולים בעלי הקרקע, אם אכן ישנם כאלה, להציג הוכחות לעיבוד רצוף שהופרע רק על ידי תפיסת הקרקע בידי ישראל.

מה שעשה אם כן עיתון 'הארץ', הוא לבחור באופציה הקיצונית ביותר מתוך מנעד האפשרויות הרחב שבכוונת המינהל לברר, ולקבוע מראש שהאופציה הקיצונית – כלומר שהאדמות פרטיות וגזולות – היא הנכונה. המינהל האזרחי, כאמור, מתעקש על "אדמות בבחינה", הגדרה אחרת ושונה באופן מהותי מההגדרה שייחס לו העיתון.

השאלה הלגיטימית העומדת בבסיס העניין היא זו: האם אדמות שבירורן הושאר לשלב הבא על ידי המינהל האזרחי, כיוון שיש סימני עיבוד כלשהם (לא ברור מתי ועל ידי מי) וכי אין תובע לאדמות, הן אדמות פלסטיניות כפי שקובע 'הארץ', או שהן אדמות סקר שמופנות על ידי המדינה לתהליך ששאיפתו המוצהרת היא לקבוע לגביהן שאינן אדמות פרטיות, אלא אדמות מדינה, כיוון שאינן עומדות בקריטריון החוקי הנדרש לשם כך?

במקום להעלות את השאלה ולתאר את המציאות המורכבת, העדיף העיתון לאנשים חושבים דווקא להאכיל את קוראיו בתשובה אחת אפשרית אך לא ודאית, תוך סילוף דברי המינהל האזרחי. הלזה ייקרא עיתונאות רצינית?

מעיתון 'הארץ' סירבו להגיב.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות