"שנוי במחלוקת" הוא תחנתו האחרונה של השקר בכל מחיר, כנגד כל ההכרעות והסיכויים, יתמיד 'הארץ' לעולם במשימתו: לשמש תיבת תהודה להוטה ונאמנה לכל שקר ועלילה של התעמולה הערבית נגד חיילי צה"ל חנן עמיאור | 26.04.20 | כפר טנטורה הפלסטיני, 1935. כיבושו היה הכרחי להסרת האיום שהיווה על כביש חיפה תל אביב (צילום: ויקיפדיה) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל מפרסם הבוקר גדעון לוי ב'הארץ' מאמר על לוחם צה"ל גדעון בכרך, בן לידידי משפחתו שנפל בקרב על כיבוש כפר טנטורה במלחמת העצמאות, ואשר על שמו הוא קרוי. וכך כותב לוי: ארגון ההגנה החליט מראש לגרש את תושבי טנטורה. על פי גרסה שנויה במחלוקת, התרחש במקום גם טבח. כך נכחד כפר חוף, אחד מיני רבים. מה הכוח של הביטוי "גרסה שנויה במחלוקת"? שהוא משאיר את הגרסה בחיים, שהרי יש מחלוקת עליה. ומחלוקת היא דבר הגיוני וטבעי, וודאי בנושא כה טעון. ואם היא נשארת בחיים, נשארת בחיים גם האשמת צה"ל בפשע מלחמה מחריד: טבח מאורגן של מאות ערבים לא חמושים ולא במהלך קרב, שלכאורה הועמדו אל הקיר ורוססו ביריות. אלא שגרסת ה"טבח" בקרב טנטורה, אותה העלה בעבודת מאסטר שהגיש לאוניברסיטת חיפה תלמיד בשם תדי כץ, אינה שנויה בשום מחלוקת. היא הוכרעה מזמן בצורה החותכת ביותר האפשרית, לאחר שותיקי חטיבת אלכסנדרוני שהשתתפו בקרב, הכחישו מכל וכל את העלילה ותבעו את כץ בתביעת דיבה שהובילה לבירור יסודי שהעלה שרשרת שקרים, המצאות וסילופי עדויות, שנקט כץ בניסיון להעליל על לוחמי צה"ל את עלילת פשע המלחמה שלו. בסוף ההליך המשפטי, אותו אגב מימן כץ מכסף שהעבירה לו לשם כך הרשות הפלסטינית, ("איני רואה בכך כל פסול" הודיע) הוא נאלץ לפרסם על חשבונו מודעה בעיתונות ובה חיסל כל טענה להיות עלילתו "שנויה במחלוקת". וכך כתב כץ: לאחר בדיקה מחודשת של הראיות, אני בטוח כעת מעל לכל ספק כי אין כל בסיס להאשמה כי לאחר שנכנעה טנטורה, היה הרג כלשהו של תושבים על ידי חטיבת אלכסנדורני, או כל יחידה לוחמת אחרת של צה"ל. ברצוני להבהיר כי מה שכתבתי הובן שלא כהלכה, וכי לא הייתה בכוונתי להציע כי היה טבח בטנטורה, ואין אני מאמין שהיה טבח בטנטורה. אוניברסיטת חיפה פסלה את עבודת המאסטר השקרית שהגיש כץ, ואף קראה לשאר האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד אליהן הגיעה, "להסירה ממדפי הספריות". מאוחר יותר התחרט כץ על התנצלותו, ערער לעליון והפסיד גם בו, תוך שהוא מחויב גם בתשלום הוצאות משפט. אבל לוי ו'הארץ' לא יתייאשו כל כך מהר. כדי להשאיר בחיים בכל זאת את עלילת הטבח של כץ, הוסיף לוי כי "מה שקרה בחוף ימה של טנטורה לא סופר לנו מעולם כהווייתו, כי היה מה להסתיר", ובקישור מתוך הטקסט הפנה לדיווח ישן ב'הארץ' לפיו הגיש כץ גרסה מתוקנת של עבודתו הפסולה, בה לטענתו "יש הוכחות לגרסת תושבי טנטורה שבכפר בוצע לכאורה טבח בשנת 1948". אבל 'הארץ' מסתיר מקוראיו את העובדה שגם העבודה המתוקנת נדחתה על ידי האוניברסיטה ולא קיבלה ציון עובר, ובכך חתמה באופן סופי את הפרשה ולא הותירה לגביה כל "מחלוקת". 'פרספקטיבה': גדעון לוי, מה בדיוק נותר "שנוי במחלוקת" בעלילתו של כץ ומה "לא סופר לנו מעולם כהווייתו, כי היה מה להסתיר"? גדעון לוי: יש עוד חוקרים שעדיין סבורים שהיה טבח. ואגב, ככל שאני יודע בית המשפט העליון מעולם לא קבע שלא היה טבח. הוא כמובן גם לא יכול לטעון דבר שכזה. הוא פסק שההסכם של תדי כץ עם חיילי אלכסנדרוני מחייב אותו והוא לא יכול לחזור בו.
גם "הגרסה" שדם תינוקות נוצרים הינו מרכיב באפיית מצות לפסח על ידי יהודים "שנוייה במחלוקת". גם צליבתו של ישו "שנוייה במחלוקת". הגב