תיקון חצי תיקון

בעקבות פניה של 'פרספקטיבה' תיקן עיתון 'מעריב' תיאור מסולף של "חוק הנכבה" שהופיע בשבוע שעבר בעיתון. מצד שני, התיקון עוד רחוק ממושלם.

בעקבות פניה של 'פרספקטיבה' תיקן עיתון 'מעריב' תיאור מסולף של "חוק הנכבה" שהופיע בשבוע שעבר בעיתון. מצד שני, התיקון עוד רחוק ממושלם.

לפני מספר ימים פנתה 'פרספקטיבה' לעורכי 'מעריב' בבקשה לתקן תיאור שגוי של אריק בנדר לגבי הצעת החוק המכונה בתקשורת "חוק הנכבה". בנדר כתב על הצעת החוק כי היא:

…שוללת שלילת תקציבים [טעות העריכה במקור] מארגוני שמאל שיציינו את יום העצמאות של ישראל כיום אבל של העם הפלסטיני.

 

כפי שכבר כתבנו, הצעת החוק (הקרויה למעשה תיקון מס' 39 לחוק יסודות התקציב) מבקשת לעכב תקציבים ממשלתיים מגוף הנתמך על ידי המדינה אשר מבקש לארגן או לממן פעילויות שיש בהן כדי לערער את יסודות המדינה. על כן המילים "שלילת תקציבים מארגוני שמאל" הינן מסולפות ושגויות.

בעקבות פניית 'פרספקטיבה' פרסם היום (15.1.12) 'מעריב' את ההבהרה הבאה:

זהו אחד המקרים בהם אין באמת הבדל בין המקור לתיקון. ראשית, 'מעריב' הגדיר את הטעות כ"שיבוש" במקום לקחת אחריות ולקרא לילד בשמו. שנית, הדבר היחיד שהעיתון שינה הוא את המילים "ארגוני שמאל" ב"ארגונים". גם הגרסה ה"מתוקנת" אינה מדגישה כי מדובר בארגונים המתוקצבים על ידי המדינה כמו גם שמדובר בעיכוב תקציבי מדינה ולא סתם "תקציבים".

'מעריב' ראוי להערכה ולחיזוק חיובי על עצם העובדה כי הוא פתח לאחרונה מדור תיקונים בכל יום ראשון. כמובן, אותה הערכה הינה בסטנדרטים ישראליים בלבד, זאת מכיוון שתיקון טעויות אמור להיות עניין שבשגרה בכל כלי תקשורת שמכבד את עצמו. בעיתונים מהמכובדים בעולם קיים מדור תיקונים יומי והם – בניגוד לתקשורת הישראלית אשר ניחנת במחלה ילדותית של בריחה מאחריות וחוסר רצון להודות בטעויות – מפרסמים תיקונים, הבהרות והתנצלויות באופן יומיומי ומבלי לחוש כי הדבר פוגע בכבודם.

ובכל זאת, נחזק את 'מעריב' מכיוון שגם צעד קטן הוא צעד חיובי, ושאר עיתוני ישראל רחוקים שנות אור אפילו מצעד קטן זה. דווקא משום כך, התיקון לא תיקון בנושא "חוק הנכבה" הינו מאכזב, ומלמד שקשה כנראה להיפטר ממחלות ילדותיות. המפסידים העיקריים הם צרכני התקשורת אשר (שוב) אינם זוכים לקבל אינפורמציה מדויקת ואמינה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות