תיקונים מהעולם (אפריל/מאי)

8 במאי – פרסום של ספר חדש על מפקד הלח"י אברהם (יאיר) שטרן, שימש הזדמנות מעולה לאקונומיסט הבריטי להביך את עצמו. לאחר שביקש להדגים את השפעתו המתמשכת של שטרן על הציבור הישראלי בכך שרבים בישראל (וביניהם ראש הממשלה) עדיין קוראים לילדיהם בשם "יאיר", קבע העיתון כי "אחת ההתנחלויות הרדיקאליות ביותר נקראת על שמו". ומיהי אותה התנחלות רדיקאלית ביותר? ובכן מדובר ב….כוכב יאיר. כן, ביתו לשעבר של אהוד ברק. והוא אפילו לא ידע שהוא כזה.

CIFWATCH, עמותת האחות של 'פרספקטיבה' המנטרת את התקשורת הבריטית, העירה לאקונומיסט כי כוכב יאיר איננו התנחלות (הוא נושק לקו הירוק, אך אינו עובר אותו), וכי תיאורו כרדיקאלי מהווה גם הוא הגזמה. בבחירות האחרונות, למשל, הרדיקאלים האלה מכוכב יאיר הצביעו ברובם עבור המפלגה הקיצונית "יש עתיד". האקונומיסט בתגובה פרסם את התיקון: "כוכב יאיר איננו התנחלות ואיננו קיצוני".

4 במאי – אי אפשר לפרסם תיקונים מהעולם, מבלי להזכיר מישהו שטוען כי תל-אביב היא עיר הבירה של ישראל. הפעם מדובר בבלוג של העיתון Christian Science Monitor. בפוסט המנתח את תוצאות קריסת ההליך המדיני, נכתב כי הצטרפותם של הפלסטינים לאמנות באו"ם, הינו מהלך לו "מתנגדת תל-אביב". בעקבות פניית 'קאמרה', עמותת האחות של 'פרספקטיבה' המנטרת את התקשורת האמריקאית, פורסם תיקון.

2 במאי – האם ישראל מנעה משליח האו"ם למזרח התיכון, רוברט סרי, להשתתף בטקס בכנסיית הקבר בירושלים במסגרת חג הפסחא? לא, אבל זאת הייתה אחד הדוגמאות במאמר דעה בעיתון האובזרבר הבריטי על יחסה של ישראל לאכלוסיה הנוצרית. האמת היא כי שליח האו"ם, דיפלומטים נוספים, וכן מתפללים אחרים עוכבו למשך כ-30 דקות בלבד, ככל הנראה בשל הצורך לשמור על סדר באירוע אליו הגיעו מספר רב של מתפללים.

2 במאי –  ה-BBC קבע כי יש חוק בישראל המחייב פעוטות בגנים ללמוד אודות השואה, למרות שמדובר רק בתכנית לימודים עליה הכריז משרד החינוך.

30 באפריל – באינדיפנדנט הבריטי נטען על ידי כתב בכיר המסקר את ישראל כשלושים שנה כי הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי "משמעותה מחיקת עשרות אלפי האזרחים הערבים בישראל". בעקבות פניית ארגון CIFWATCH, תיקן העיתון את המאמר וכתב כי הכרה בישראל כמדינה יהודית משמעותה "מחיקת יותר ממיליון אזרחיה הערבים בישראל".

13 באפריל – בניסיון להסביר לקוראים מדוע המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים נתקע, ציין הפיננשייל טיימס הבריטי כי האסירים הפלסטינים שישראל התחייבה לשחררם "היו אמורים להשתחרר לפני עשרים שנה במסגרת הסכמי אוסלו". אלא שעיון בהסכם הביניים (הידוע גם כאוסלו ב') מראה כי הקריטריונים לשחרור אסירים במסגרת ההסכם היו:

א. כל העצירות והאסירות תשוחררנה בשלב הראשון של השחרור;

ב. אנשים שריצו יותר משני שלישים מעונשם;

ג. עצירים ו/או אסירים הנאשמים או אסורים בגין עבירות ביטחוניות שלא היו כרוכות במוות או בפציעה חמורה.

ולפיכך ברור כי האסירים הפלסטינים של הפעימה הרביעית כלל לא היו "אמורים להשתחרר לפני עשרים שנה". לאחר פניית CIFWATCH לעיתון, השינוי היחידי היה הוספת המילה "חלק" למשפט "חלק מן האסירים היו אמורים להשתחרר…".

31 במרץ – סוכנות הידיעות רוייטרס דיווחה כי "אם סופרים גם את האירוע מיום שבת, כוחות הביטחון הישראליים הרגו לפחות 60 פלסטינים, וכ-900 נפגעו מאז חידוש המשא ומתן ביולי האחרון". אלא שהמספר שדווח איננו תואם את הדיווחים של ארגונים המפרסמים נתונים בנושא. על פי הנתוניםשפרסם המשרד לתיאום עניינים הומניטאריים של האו"ם, מתחילת השיחות ועד לתאריך הפרסום נהרגו 44 פלסטינים. על פי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, נהרגו 47 פלסטינים (כולל אדם שנהרג מפציעה שהתרחשה קודם לכן, ואדם שמת בעקבות שאיפת גז מדמיע), ועל פי בצלם נהרגו 40 פלסטינים בלבד.בעקבות הפנייה של 'קאמרה', הוסיפה רויטרס את המילים המודגשות:

מחלקת המשא ומתן של הרשות הפלסטינית מדווחת כי אם סופרים גם את האירוע מיום שבת, כוחות הביטחון הישראלים הרגו לפחות 60 פלסטינים, וכ-900 נפגעו מאז חידוש המשא ומתן ביולי האחרון.