תיקונים מהעולם (דצמבר / ינואר)

בטור חודשי זה, אנו מביאים בפני קוראינו טעויות ותיקונים נבחרים אשר פורסמו בעיתונות הזרה בחודש האחרון. התיקונים הנ"ל חושפים מצד אחד את העיוותים המופיעים לעיתים בסיקור המזרח התיכון, אך מצד שני (בחלק מן המקרים) גם את היושר האינטלקטואלי של העיתונים, אשר מוכנים להודות בטעות ולתקנה.

 

 

21 בינואר – המגזין "ניו יורק מאג" פרסם דיוקן על חייו של אריאל שרון. בין היתר נטען באתר כי כוחות ישראליים (בפיקודו של שרון) הם אשר ביצעו את הטבח של סברה ושתילה. בעקבות פניית 'קאמרה', עמותת האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב, תיקן המגזין את הכתבה והסביר כי הטבח בוצע על ידי פלנגות נוצריות.

 

11 בינואר – האתר GAWKER – בלוג פופלרי שלרוב עוסק ברכילות – טעה גם הוא באותו עניין, ובכתבה עם הכותרת הפרובוקטיבית "אריאל שרון עדיין מת" ייחס לחיילים ישראלים את הטבח בסברה ושתילה. בעקבות הערות של קוראים ברשתות החברתיות, האתר תיקן במהירות את הטעות בדרך יצירתית במיוחד:

 

 

18 בינואר – השבועון 'האקונומיסט' הבריטי, פרסם קריקטורה המבהירה מיהם המחבלים בהשגת ההסדר עם איראן ובכך מאיימים על השלום העולמי. היהודים כמובן. הקריקטורה האנטישמית שפרסם השבועון מציירת את הקונגרס האמריקני כנשלט על ידי יהודים (המיוצגים במגני דוד), כמשקולת על רגלו של הנשיא אובמה המונעת ממנו להושיט ידו לנשיא איראן רוח'אני. לאחר פניות קוראים הסיר השבועון את התמונה וציין כי "היו קוראים שהבינו כי הקריקטורה רמזה כי היהודים שולטים בקונגרס. זה לא מה שהתכוונו לרמוז, ולא מה שאנחנו מאמינים ולפיכך הסרנו את הקריקטורה".

 


11 ביונארה-BBC הדגים כיצד ניתן בהערת אגב, להשחיר את פניה של מדינת ישראל, דווקא בנושא בו יש לישראל מה להתגאות. זה קרה במהלך ראיון ברדיו, אשר עסקה ברדיפת נוצרים במזרח התיכון. כך המראיינת:

 

האם את אומרת שבמדינות כמו פקיסטאן אליה התייחסת, או אולי ישראל ואפילו עיראק בהם יש ממשלה מתפקדת, כל מה שצריך הוא שפוליטיקאים ידברו בקול רם על הנושא, וניתן יהיה לפתור את הבעיה?

 

ועדת התלונות של ה-BBC אישרה כי השאלה איננה עומדת בסטנדרטים של דיוק של הרשת, מאחר ואין מקום לכלול את ישראל כמדינה בה נוצרים נרדפים.

 

2 בינואר – 'הניו יורק טיימס' פרסם כתבה הסוקרת את שיריו של זוכה "כוכב נולד" הערבי. בין היתר העיתון ציין כי שיריו מזכירים "ערים בישראל שהיו פעם פלסטיניות", וכן כי הזמר גדל במחנה הפליטים חאן יונס בעזה, מקום אשר "סובל רבות ממחסור במים, גז וחשמל בשל ההגבלות שמטילה ישראל". בעקבות פניית 'קאמרה', פרסם העיתון את התיקון הבא:

 

מאמר מה-19 בדצמבר על מוחמד אסף, זמר פלסטיני מרצועת עזה, שהפך לכוכב בעולם הערבי לאחר שזכה בתחרות "כוכב נולד" (Arab Idol), התייחס באופן שגוי לערים בישראל עליהן שר מר אסף. אמנם היתה בהן [בערים]  אוכלוסיה ערבית ניכרת לפני שישראל הפכה למדינה בשנת 1948, אך הן לא היו "פלסטיניות", במובן שהיו חלק מישות מדינית פלסטינית. המאמר גם לא דייק בהתייחסות למחסור במים, גז וחשמל בעזה. בעוד שישראל מטילה מגבלות על כמה מוצרים שנכנסים לרצועה, ופלסטינים רבים מאשימים את ישראל במחסור, הם [קיומם של המחסורים] הוחמרו בעקבות סגירת מנהרות ההברחה על ידי מצרים, ובעקבות מחלוקת בנוגע למיסים בין הסיעה המיליטנטית חמאס, אשר שולטת בעזה, לבין הרשות הפלסטינית…

 

1 בינואר – בעקבות פניית 'קאמרה', ה'וושינגטון פוסט' ציין בפני קוראיו כי בניגוד למה שפרסמו, האוכלוסייה הנוצרית במדינת ישראל איננה "נכחדת בהדרגה", אלא גדלה. 

 

 

המשעשעים של החודש


26 בדצמבר – כך 'הארץ' בתיקון שכל ניסיון לתרגמו רק יהרוס אותו:

 

Correction: An earlier version of this article erroneously stated that Bugs Bunny’s most notorious enemy is Porky Pig. While the two are known to frequently squabble, often in the public eye, they are in fact good friends.

 

22 בדצמבר– העיתון Financial Times התנצל בפני שר החוץ הבחרייני על כך שבכתבה על שחרור מחבל, במקום תמונה של המחבל, הופיעה תמונה של שר החוץ. אופס.

 

19 בדצמבר – הטבלואיד הבריטי ה'סאן' פרסם תחקיר על הפרלמנטרים העצלנים ביותר, בהתבסס על רקורד ההצבעות שלהם. אלא שהעיתון נאלץ להתנצל בפני פרלמנטרית אחת, אשר כונתה על ידו כעצלנית, לאחר שהתברר כי העיתון לא התחשב בכך שבאותה תקופה היא הייתה בחופשת לידה.

 

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות