הארץ' – המגבר של תעמולת השקרים הערבית

הבה נספור יחד את השקרים האנטי ישראליים שהצליחו תאמר נאפר רב הכישרון ושותפיו במערכת 'הארץ', להכניס לתוך פסקה אחת

מתחם חמאס שהותקף בחיסול דף

בסוף השבוע פרסם תאמר נאפר ב'הארץ' מאמר שטנה אנטי ישראלי רצוף שקרים וחסר שחר.

נתמקד בפסקה אחת מהמאמר, הנה היא:

לפי המחירון הישראלי, חיסולו של מוחמד דף שווה מאה אזרחים הרוגים. ה-7 באוקטובר שווה, לפי אותו מחירון, הרג של כ-40 אלף בני אדם, יותר ממחציתם ילדים ונשים, אלפי נעדרים מתחת להריסות, כ-90 אלף פצועים ללא טיפול תרופתי, הרעבת אוכלוסייה שלמה, מחיקת יותר מ-70 אלף מהבתים וכ-2 מיליון עקורים, כך לפי נתוני האו"ם.

מה מכל זה נכון? הבה נבדוק.

"מאה אזרחים הרוגים"? בחיסול הארכי טרוריסט רוצח ההמונים הבזוי מוחמד דף הותקף מתחם מבודד של חמאס, שהיה מלא במחבלים ובשומרי ראשיהם של בכירי חמאס, שגם הם שהו בו ונפגעו.

 הנה מתחם חמאס המבודד שהותקף.

"אזרחים הרוגים"? כל מי שעקב אחרי האירועים לא יכול היה שלא להיחשף לתופעה מעניינת: בכל הסרטונים מאזור התקיפה מתועדים בין הנפגעים כמעט אך ורק גברים צעירים (אזהרת צפיה לגבי הקישורים)

"יותר ממחצית ההרוגים נשים וילדים"? כפי שכבר הבהרנו כאן בעבר, מחקר סטטיסטי של מומחה מאוניברסיטת פנסילווניה שפורסם במגזין 'טאבלט' מצא שהטענה על רוב נשים וילדים בין ההרוגים אינה יכולה להיות נכונה ומסתמן שהיחס בין חמוש הרוג ללא חמוש הרוג, הוא באזור 1:1, וזה כלל לא היה המחקר היחיד, שהעמיד בספק גדול את אמינות דיווחי הפלסטינים על מספרי הנשים והילדים בין ההרוגים.

גם סוכנות הידיעות AP קבעה שמספר הנשים והילדים בין ההרוגים ירד אל מתחת ל 40%

"הרעבת אוכלוסייה שלמה"? האם מר נאפר ועורכיו ב'הארץ' לא שמעו שגם לפי ועדת חקירה של האו"ם, אין רעב בעזה וגם שמחקר ישראלי מצא שאין כלל מחסור במזון, מה שמסביר את הופעותיהם האינסופיות של אזרחיות ואזרחים עבי בשר בסרטונים מהרצועה לכל אורך המלחמה? האם שמעו והחליטו להתעלם ולהתייחס לנתונים כאל "תעמולה ציונית"?

"מחיקת 70 אלף בתים"? עוד הגזמה פרועה. מחקר עדכני המבוססים על מודיעין חזותי מכטב"מים ורחפנים מצביעים על מחצית המספר.

הפסקה הספציפית הסתיימה, אבל לא התאווה של נאפר ו'הארץ' להשמצת ישראל באמצעות שקרים.

נאפר כנראה מרגיש שטענותיו נשענות על תשתית עובדתית ערבית, כלומר רעועה, ולכן שולף בסיום המאמר אס להוכחה סופית של שרשרת טענותיו, שהיא "ציטוט של לוחם יהודי מחטיבת אלכסנדרוני, מתוך הסרט התיעודי הישראלי טנטורה": וזה הציטוט:

אחד אנס שם ילדה בת 16. זה היה מכוער. היה לנו בחור אחד, פרא אדם. הוא לקח אותם ורצח אותם בתוך המכלאות. הם היו במכלאות. אתה יודע, חוטי ברזל כאלה עגולים. לקחו את כל הגברים, והם יושבים שם על הרצפה ומישהו לוקח תת מקלע, ומתחיל… מחליף מחסנית. אבל אנחנו לא היינו כאלה. הוא היה יוצא דופן. והשתיקו את הדבר הזה. והיו חבר'ה שלקחו להביורים, ורדפו אחריהם ושרפו אותם. זה היה משהו זוועתי ואסור לספר".

השתלשלות עלילת הדם על לוחמי אלכסנדרוני באשר ל"טבח" בטנטורה במלחמת העצמאות כבר ידועה לכולם ונחתמה בערכאות משפטיות. (תקציר שלה כאן)

בקצרה, תלמיד המאסטר טדי כ"ץ השקרן נתפס מבצע מניפולציות והשמטות בתמלילי העדויות שליקט במטרה ליצור סיפור שלא היה ולא נברא על "טבח" שביצעו בטנטורה במלחמת השחרור. הוא נתבע ע"י לוחמי אלכסנדורני, חזר בו מהטענה לטבח, התנצל בפניהם, ועדת מומחים של אוניברסיטת חיפה בדקה מחדש את עבודתו, פסלה אותה ושללה ממנו את תארו האקדמי.

שמא רק העבודה שעליה מבוסס הסרט התגלתה כערימת שקרים בעוד הסרט שהופק על בסיסה הוא אמת לאמיתה?

לא. הנה למשל מאמר ההפרכה קטלני של אמינות הסרט שפורסם דווקא ב'הארץ', ממנו עולה באופן הברור ביותר שהסרט רצוף שקרים, תעמולתי, מניפולטיבי וחסר כל ערך דוקומנטרי.

מה גם שהציטוט שפרסם נאפר הנו חלקי וערוך, ולפי עדויות לוחמי אלכסנדרוני, את האונס ביצעו בכלל פלסטינים תושבי הכפר הסמוך פורדיס. (גם כאן ניתן לקרוא סיכום מעניין של העלילה)

איך מתיישב כל זה עם המאמר שנכתב, נשלח, עבר עריכה ונמצא ראוי לפרסום?

מסקנה: יש ב'הארץ' לאומנים פלסטינים שקרנים.

אבל אין ב'הארץ' עורכים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות