'הארץ' משכתב את ההיסטוריה כדי להשמיץ את ישראל

ביום חמישי כתבה חנין מג'אדלה ב'הארץ' מאמר שכותרתו הסרקסטית היא "הערבים הם תמיד איום ביטחוני", ובו טענה לאפליה משפטית מצד "מדינת העליונות היהודית — שנבנתה על דם של פלסטינים".

כדי לבסס את הטענה, השוותה הכרעות דין בכמה התנגשויות אלימות בין יהודים לערבים בזמן הפרעות של מאי 2021

כך מג'אדלה:

הדוגמה המובהקת, הממחישה היטב את האפליה הקיימת במערכת, היא ההרשעה של יהודי במעורבות בלינץ' שהיה בבת ים, אשר נדון ל–15 חודשי מאסר. הערבים שהואשמו בביצוע לינץ' בעכו נדונו ל–17 ו–10 שנות מאסר. למשפחה של החשודים ברצח מוסא חסונה מלוד הודיעה הפרקליטות, כי היועצת המשפטית לממשלה החליטה לדחות את הערעור ולסגור את תיק החקירה נגד חמישה חשודים בירי. ירי, שהוביל למוות של חסונה ולפציעת שניים נוספים. ובכן, מי הרג אותו?

ראשית לעניין הטענה שישראל "נבנתה על דם של פלסטינים":

כדאי לזכור ולהזכיר שישראל יכולה היתה להיבנות בלי טיפת דם אחת, לא של פלסטינים ולא של יהודים, לו רק היו הפלסטינים מוכנים לקבל את הצעות החלוקה הבינלאומיות אותן קיבלה ישראל, ולא נשבעים לרצח עם ביהודיי הארץ ואף יוצאים שוב ושוב למלחמות במטרה למלא את שבועתם ולבצע את זממם.

שנית, לעניין יתר טענותיה, מג'אדלה עושה סלט. נעשה סדר:

לגבי הלינץ' בבת ים

נהג ערבי שנקלע להתגודדות יהודים בבת ים נבהל וערך תמרון הימלטות כושל שכלל נסיעה מהירה לתוך ההמון, ונחשד על ידיו כניסיון פיגוע דריסה. הוא הוצא מהרכב והוכה קשות בעודו שוכב חסר אונים על הקרקע, עד שבשלב מסוים הופסקו המכות בידי יהודים שנכחו במקום והניסו מעליו את המכים. אירוע לינץ' חמור ובזוי לכל הדעות. עם זאת, כבר למחרת בבוקר הוגדר מצבו על ידי מנהל בית החולים "נינוח".

בעכו אירעו שני אירועי לינץ' ביהודים.

באחד, הלינץ' באלעד ברזילי – מורה יהודי לנוער ערבי בסיכון בעכו שהתבקש על ידי העירייה לצאת אל הרחוב כדי לשמור על תלמידיו לבל יסתבכו בצרות. הוא יצא ובוצע בו לינץ' אכזרי שכלל מכות עם סלעים בראשו שכמעט הרגו אותו. הוא הוגדר פצוע אנוש, אושפז למשך חצי שנה תמימה במחלקת שיקום ויצא ממנה כשהוא סוף סוף מצליח ללכת על רגליו.

בשני, הלינץ' במור ג'נשווילי, התנפלו על מכוניתו מאת ערבים משולהבים, רגמו אותו במטר בלוקים מטווח אפס, דקרו אותו בסכינים שוב ושוב גם כשכבר שכב על הכביש מחוסר הכרה, והציתו את רכבו. גם הוא הוגדר פצוע קשה מאד ולמעלה משנתיים אחרי הלינץ' עוד לא יכול היה לעמוד על רגליו ללא כיסא גלגלים או הליכון.

לסיכום:

מצד אחד טעות בזיהוי והחשדת שווא כמחבל הובילה לתקיפת ערבי במכות ובעיטות שהופסקו כעבר זמן קצר ביוזמת היהודים התוקפים, כשהתברר שאולי לא מדובר במחבל – תקיפה שלמחרת הוגדר מצבו הרפואי של קורבנה "נינוח".

מצד שני מעשי שפטים המוניים שלא נבעו מטעות בזיהוי ושכללו אלימות ברברית שמטרתה להרוג, ושאכן כמעט הסתיימו במות הקורבנות – שניהם לא חזרו לעצמם עד היום.

מה לומר – השוואה קלאסית, מתאים ל'הארץ'.

ומכאן לפרשה אותה מגדיר 'הארץ' "רצח מוסה חסונה".

נזכיר למי ששכח: חסונה לא היה אזרח ערבי תמים ש"נרצח", אלא מחבל פורע שחוסל תוך כדי ניסיון פלישה אלים לשכונה יהודית בלוד למטרת רצח התושבים, באקט מובהק של הגנה עצמית ובהתאמה מושלמת להוראות הפתיחה באש הרשמיות.

לתושבים היהודים שחיסלו אותו בהגנה על בתיהם ומשפחותיהם לא מגיע שום עונש, כפי שכאמור קבע בצדק בית המשפט.

אבל מבחינת 'הארץ', מוסה חסונה "נרצח" בידי פורעים יהודים והזיכוי שלהם מאשמת "רציחתו" הוא שערורייה ועדות לאפליה גזענית ממוסדת.

זו לא הפעם הראשונה שמג'אדלה מאשימה ב'הארץ' את ישראל באפליית ערבים גזענית, וגם לא הפעם הראשונה שהיא נתפסת בשקרים בניסיונה לבסס את הכפשתה.

כי העובדות לא מעניינות את 'הארץ'. רק תעמולה ערבית אנטי ישראלית מעניינת אותו, ולהפצתה הוא מחויב.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.