נחום ברנע לועג, ויוצא נלעג

ביום שישי האחרון פתח נחום ברנע את טורו במוסף לשבת של ידיעות אחרונות בלעג למה שהוא מתאר כבורות של חיזבאללה.

הוא מצטט מתוך הודעה שפרסם חיזבאללה בעברית לאחר מתקפתו המסיבית על הצפון, שכללה גם את "מפעל בלאסן בהתנחלות סאסא". כך ברנע החכם:

פלסן, לא בלאסן, קיבוץ לא התנחלות. מנגנון התעמולה של חיזבאללה זקוק למקצה שיפורים

נניח בצד את הלגלוג הילדותי על שגיאת הכתיב של חיזבאללה, יותר מעניין התיקון שלו לגבי סאסא.

האמנם הכינוי התנחלות לקיבוץ סאסא הוא טעות של מערך התעמולה של חיזבאללה, אותה עליו לתקן במקצה שיפורים?

בעיני ברנע סאסא הוא קיבוץ ולא התנחלות, כי מבחינתו מתקיים הבדל מהותי בין קיבוצים להתנחלויות.

אבל מה זה מעניין מהו סאסא בעיני ברנע, כשמדברים על הודעת החיזבאללה?

מהודעת האויב עולה שבעיניו כל ישובי הארץ הם התנחלויות. כל הערים והעיירות, הקיבוצים והמושבים, המאחזים והישובים, בתוך הקו הירוק ומעבר לו, כולם בעיניו באותו דין בדיוק: התנחלויות שצריך לתקוף ולהשמיד אותן על יושביהן.

זה נכון לגבי חמאס, שבבוקר השבעה באוקטובר בחר מפקדו הצבאי מוחמד דף להלהיט את רוצחיו במילים: "בצעו את התקפותיכם על ההתנחלויות בכל האמצעים והכלים העומדים לרשותכם",

וזה נכון גם לגבי חיזבאללה, שגם הוא מקפיד לכנות את תושבי הצפון "מתנחלי הצפון", מבחינתו כל שטח הארץ הוא פלסטין הכבושה ומטרתו המרכזית המוצהרת היא מאבק בישראל עד לשחרור ירושלים וחיסולה הסופי. (הרחבה כאן)

העמדה הזו מושרשת כה עמוק אצל האויב, עד שגם יהודים ישראלים בתוכנו מודים בהיגיון שבה, מבחינת האויב.

ואם האויב מכנה קיבוץ התנחלות בהודעה רשמית שלו, מה שכאמור מהווה מבחינתו המשך רגיל למדיניות תעמולה ותפיסת מציאות בת מאה שנה, מדוע קופץ ברנע לתקן בלעג, כאילו נפלה כאן טעות מביכה?

באמצעות הפטפוט הזחוח שלו עם עצמו בעיתון, דורש ברנע מחיזבאללה את התיקון כדי לנסות לקבור עובדה המנסרת את יסוד השקפת עולמו.

ולפיה, הוא אולי שונא את ההתנחלויות ואוהב את הקיבוצים אבל האויב לא רואה ביניהם שום הבדל. כלומר אין שום סיכוי למפעל חייו הכושל של ברנע, שהוא שכנוע הישראלים בהסכם שלום המבוסס על הקרבת ההתנחלויות למען הצלת הקיבוצים.

אבל עובדת המציאות הזו שבה ומרימה את ראשה בכל פעם שהאויב מתבטא בנושא, ומבהיר שמבחינתו המאבק הוא על הארץ כולה ולא על חלקה.

מה נשאר לברנע? ללעוג לשגיאות כתיב ולהציע לאויב "מקצה שיפורים". אולי אחרי השיפורים יבוא ההסכם, אותו הוא מבטיח כאן כבר חמישים שנה.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.