אוטיזם היסטורי

 

מדוע מתעקשים עיתונאים ופובליציסטים להמשיך ולדבוק בטענה מסוימת גם אם ברור שהיא אינה נכונה או לכל הפחות לוקה בחסר?

שאול אריאלי, מיוזמי "הסכם ז'נבה", קרא אתמול בטורו "אדי דלק באוויר" ('הארץ',5.9.11) לשוב לשולחן המו"מ עם הפלסטינים על מנת למנוע פיצוץ עתידי ולקדם את יציבותה של ישראל. על פי אריאלי:

יהיה זה עצוב לישראל לגלות, כי הקיפאון המדיני, שנשען על סירובו של בנימין נתניהו לקבל את גבולות 1967 כבסיס למו"מ בנימוק שאינם בני הגנה, יוביל בסופו של דבר לאובדן העומק האסטרטגי המדיני שזכתה לו בעקבות חתימה על הסכמי השלום עם מצרים וירדן.

על מנת לתלות את הקיפאון המדיני ב"סירובו של בנימין נתניהו", דרוש סוג של אוטיזם היסטורי. אריאלי, כמו רבים אחרים, פשוט מחק מעל דפי ההיסטוריה את כל מה שהתרחש כאן מאז החתימה על הסכם אוסלו (וזאת מבלי להתייחס לסירוב הפלסטינים לפתרונות לסכסוך שקדמו לאוסלו).

בשנת 2000 הציע אהוד ברק הצעה חסרת תקדים ליו"ר אש"ף יאסר ערפאת, אשר כללה פתרונות בנושאי הליבה – חלוקת ירושלים והשבת חלק מהפליטים לתוך ישראל. לא רק שערפאת סרב, הוא לא הציע הצעה נגדית והמו"מ פוצץ.

בשנת 2008 הציע אהוד אולמרט לאבו מאזן הצעה נוספת, שהייתה נדיבה אף יותר מהצעתו של ברק לערפאת וכללה בין היתר את חלוקת ירושלים ,"בינאום" העיר העתיקה, ופינוי 60 אלף מתנחלים. אבו מאזן אפילו לא השיב להצעה, ולשכתו הודיעה לאחר מספר ימים כי הצעת השלום היא "בזבוז זמן".

ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, הקפיא את הבניה בהתנחלויות כאקט של רצון טוב והבעת רצינות על מנת להשיב את אבו מאזן לשולחן המשא ומתן. היו"ר הפלסטיני סרב לחדש את המו"מ עד שנשיא ארה"ב כפה עליו לעשות כן חודש לפני תום ההקפאה.

למרות הסירוב הסדרתי של מנהיגי הרשות הפלסטינית להתדיין גם על הצעות נדיבות ביותר של ממשלות ישראל, אריאלי מפנה אצבע מאשימה דווקא אל בנימין נתניהו. מה עוד צריך לקרות כדי שעיתונאים ופובליציסטים יפקחו את עיניהם ויפסיקו להאשים (רק) את ישראל בקיפאון המדיני?

לא מדובר כאן בדעה אלא בעובדה – מאז 1936 (ועדת פיל) ועד 2011 (עקרונותיו של נתניהו כפי שבאו לידי ביטוי בנאומו לפני הקונגרס האמריקאי) – הפלסטינים אמרו "לא" פעם אחר פעם לכל הצעת פשרה שהוגשה להם. ההיסטוריה לא מתחילה מסירובו של נתניהו לומר "גבולות 67", אלא הרבה לפני כן, ומי שמתעלם מכך מנתח ושופט את המציאות בצורה לקויה ולא רצינית.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות