אוטיזם היסטורי אפרת רוט-הלוי | 06.09.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מדוע מתעקשים עיתונאים ופובליציסטים להמשיך ולדבוק בטענה מסוימת גם אם ברור שהיא אינה נכונה או לכל הפחות לוקה בחסר? שאול אריאלי, מיוזמי "הסכם ז'נבה", קרא אתמול בטורו "אדי דלק באוויר" ('הארץ',5.9.11) לשוב לשולחן המו"מ עם הפלסטינים על מנת למנוע פיצוץ עתידי ולקדם את יציבותה של ישראל. על פי אריאלי: יהיה זה עצוב לישראל לגלות, כי הקיפאון המדיני, שנשען על סירובו של בנימין נתניהו לקבל את גבולות 1967 כבסיס למו"מ בנימוק שאינם בני הגנה, יוביל בסופו של דבר לאובדן העומק האסטרטגי המדיני שזכתה לו בעקבות חתימה על הסכמי השלום עם מצרים וירדן. על מנת לתלות את הקיפאון המדיני ב"סירובו של בנימין נתניהו", דרוש סוג של אוטיזם היסטורי. אריאלי, כמו רבים אחרים, פשוט מחק מעל דפי ההיסטוריה את כל מה שהתרחש כאן מאז החתימה על הסכם אוסלו (וזאת מבלי להתייחס לסירוב הפלסטינים לפתרונות לסכסוך שקדמו לאוסלו). בשנת 2000 הציע אהוד ברק הצעה חסרת תקדים ליו"ר אש"ף יאסר ערפאת, אשר כללה פתרונות בנושאי הליבה – חלוקת ירושלים והשבת חלק מהפליטים לתוך ישראל. לא רק שערפאת סרב, הוא לא הציע הצעה נגדית והמו"מ פוצץ. בשנת 2008 הציע אהוד אולמרט לאבו מאזן הצעה נוספת, שהייתה נדיבה אף יותר מהצעתו של ברק לערפאת וכללה בין היתר את חלוקת ירושלים ,"בינאום" העיר העתיקה, ופינוי 60 אלף מתנחלים. אבו מאזן אפילו לא השיב להצעה, ולשכתו הודיעה לאחר מספר ימים כי הצעת השלום היא "בזבוז זמן". ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, הקפיא את הבניה בהתנחלויות כאקט של רצון טוב והבעת רצינות על מנת להשיב את אבו מאזן לשולחן המשא ומתן. היו"ר הפלסטיני סרב לחדש את המו"מ עד שנשיא ארה"ב כפה עליו לעשות כן חודש לפני תום ההקפאה. למרות הסירוב הסדרתי של מנהיגי הרשות הפלסטינית להתדיין גם על הצעות נדיבות ביותר של ממשלות ישראל, אריאלי מפנה אצבע מאשימה דווקא אל בנימין נתניהו. מה עוד צריך לקרות כדי שעיתונאים ופובליציסטים יפקחו את עיניהם ויפסיקו להאשים (רק) את ישראל בקיפאון המדיני? לא מדובר כאן בדעה אלא בעובדה – מאז 1936 (ועדת פיל) ועד 2011 (עקרונותיו של נתניהו כפי שבאו לידי ביטוי בנאומו לפני הקונגרס האמריקאי) – הפלסטינים אמרו "לא" פעם אחר פעם לכל הצעת פשרה שהוגשה להם. ההיסטוריה לא מתחילה מסירובו של נתניהו לומר "גבולות 67", אלא הרבה לפני כן, ומי שמתעלם מכך מנתח ושופט את המציאות בצורה לקויה ולא רצינית.
