אין חרם? לא נורא, נכתוב שיש האם שמעתם שהאיחוד האירופי מחרים סחורות ישראליות המיוצרות בשטחים? הוא לא, אבל זה לא הפריע לצבי בראל לכתוב את זה ב'הארץ'. גדעון שביב | 01.08.13 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס האם שמעתם שהאיחוד האירופי מחרים סחורות ישראליות המיוצרות בשטחים? הוא לא, אבל זה לא הפריע לצבי בראל לכתוב את זה ב'הארץ'. בשבוע שעבר הראתה 'פרספקטיבה' כיצד יצרה התקשורת הישראלית היסטריה ציבורית מזיקה ומיותרת בגלל אופן הדיווח הלקוי על ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי לגבי מימון מוסדות ישראליים המקיימים קשרים עם התנחלויות. ובכן, מסתבר שבכל הנוגע לאיחוד האירופי, התקשורת אותה תקשורת והים אותו ים. במאמר שפרסם אתמול הפרשן צבי בראל, ("ברית היתומות", 'הארץ', 31.07) הוא כתב כך: ישראל ופלסטין איבדו את מעמדן בעולמן. הראשונה במרחב המערבי, שבו ראתה משענת קבועה לעמדותיה, והשנייה במרחב הערבי, ששימש לה חומת מגן. הטלטלה שעברה על ישראל אחרי החלטת האיחוד האירופי להחרים סחורות ישראליות שמיוצרות בשטחים ולהגביל את שיתוף הפעולה עם מוסדות שמממנים פעילות ישראלית בשטחים איננה רק מהלומה כלכלית. זוהי תפנית היסטורית בעמדה המדינית של מדינות המערב, אשר לראשונה מגדירה את ישראל כמדינה משוקצת. האומנם עברה על ישראל טלטלה לאחר שהאיחוד האירופי החליט להחרים סחורות ישראליות שמיוצרות בשטחים? ובכן, "טלטלה" במובנה המקובל לא עברה על ישראל, ולו בשל העובדה שהאיחוד האירופי, בניגוד לדברי בראל, מעולם לא החליט להחרים סחורות ישראליות שמיוצרות בשטחי יו"ש, או בכל מקום אחר. אז מה מקור הבלבול? בשנת 1995, חתמו ישראל והאיחוד האירופאי הסכם בנוגע לאזור סחר חופשי, שנכנס לתוקף רק בשנת 2000. הסכם זה מעניק הקלות מכס משמעותיות לסחורות הנסחרות בין ישראל לבין האיחוד. אולם כמעט מן ההתחלה, התברר כי האיחוד מתנגד לכך שההסכם יחול גם על מוצרים המיוצרים בשטחים, וזאת בשל השקפת האיחוד לפיה השטחים אינם חלק מישראל. בשנת 2004 האיחוד וישראל השיגו הסכם לפיו מוצרים שנוצרו מעבר לקו הירוק לא יהיו זכאים להקלות במכס, וכי בנוסף לסימון "Made in Israel", תתווסף גם עיר הייצור. בשום שלב לא דובר על חרם, אלא בשאלה מצומצמת יותר, לגבי זכאות לפטור ממכס. אינו דומה מי שמחרים סחורות, למי שלא מעניק להן הנחה, ומי שממשיך לייבא אותן, בטח לא מחרים אותן. אלא שבאיחוד האירופי הושמעה ביקורת מסוימת על ההסכם, כיוון שלטענתם יש בו כדי להטעות צרכנים אירופים שאינם בקיאים ברזי הגיאוגרפיה הישראלית, ואינם יודעים להבדיל, על סמך הסימון הכפול, בין מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק למוצרים שמקורם בתוכו. לאחרונה פורסם כי האיחוד האירופי מתכוון לנסח הנחיות חדשות בנושא סימון מוצרים שמקורם בשטחי יו"ש, על מנת למנוע טעיות מסוג זה. כמובן שגם כאן לא מדובר בחרם, אלא בסימון המוצרים בלבד. החשש הישראלי הוא שהסימון הנפרד עלול, אולי, לגרום לחרם וולונטרי מצד צרכנים אירופים עוינים לישראל, כנגד המוצרים המסומנים. וזה לא הבלבול היחיד. הקישור (לינק) שבחרו עורכי 'הארץ' להדביק למשפט השגוי של צבי בראל מפנה בכלל לכתבה העוסקת בהנחיות החדשות של האיחוד האירופי הקובעות אילו מוסדות ישראליים זכאים לתמיכה כלכלית של האיחוד. אין קשר בין מה שכתב בראל לבין ההנחיות החדשות, שכן ההנחיות החדשות אינן מתייחסות בשום צורה לייבוא סחורות מהשטחים. בקיצור – בלבול על גבי בלבול, וסלט של טעויות במדור הדעות של 'הארץ'. ניתן להניח כי רוב קוראי 'הארץ' אינם בקיאים בהסכמי הסחר של ישראל עם האיחוד האירופי. ולכן טעותו של בראל, הנובעת אולי מרישול ואולי מבורות, חמורה פי כמה. נכון לרגע זה, אין חרם של האיחוד האירופי על סחורות ישראליות המיוצרות בשטחים. האם יש כאן בלבול בין נתונים ועובדות לבין מאוויי לב? טרם התקבלה תגובה מ'הארץ'.