אמת ובדיה במאבק הפלסטיני

טור דעה של עורך "פרספקטיבה" אשר פורסם ב"ישראל היום"

פורסם ב"ישראל היום" ב-5.1.11 על ידי ישי גולדפלם, עורך "פרספקטיבה"

 

לקריאת הטור בעיתון המקוון לחץ כאן.

 

 

אמת ובדיה במאבק הפלשתיני

 

נכון להיום הרוחות עוד סוערות סביב נסיבות מותה של ג'ווהאר אבו רחמה מהכפר בילעין ביום שישי האחרון. התוצאה טרגית בכל מקרה. ג'ווהאר מתה. אבל השאלה היא אם היא מתה משאיפת גז מדמיע שנורה על ידי חיילי צה"ל או שמא כתוצאה ממחלה קודמת? נראה שבמקרה הזה לא נדע את האמת בקרוב, או בכלל, אולם הטענה כי ייתכן שהפלשתינים לא מדייקים, בלשון המעטה, או מבצעים מניפולציה לא מגיעה מחלל ריק. אם בוחנים את דיווחי הפלשתינים מהשנים האחרונות, קשה שלא לראות דפוס החוזר על עצמו.

 

המקרה המפורסם ביותר הוא סיפורו של מוחמד א־דורא, הילד הפלשתיני שנהרג לכאורה מאש צה"ל בשנת 2000. כיום ברור לכל מי שמתעניין בפרטים כי אין סיכוי שהילד מת מקליעי צה"ל וכי ייתכן שכל הסצנה היתה מבוימת מלכתחילה. מקרה מפורסם נוסף הוא טענת הפלשתינים כי צה"ל טבח ב־5,000 מבני עמם במחנה הפליטים ג'נין בזמן מבצע חומת מגן. למותר לציין כי לא היה שחר לטענות הללו.

 

אולם קיימים מקרים נוספים. ב־30 במארס 2010 דווח כי מוחמד אל־פרמאווי, נער בן 15, נורה ונהרג על ידי חיילי צה"ל סמוך לרפיח. לאחר שלושה ימים הוא קם לתחייה, לאחר שהתברר שהוא נתפס והוחזק במעצר מצרי לאחר שחצה את הגבול דרך המנהרות.

 

ב־12 במאי 2008 דיווח ארגון "רופאים לזכויות אדם" לתקשורת כי תושב עזה מוחמד אל־חראני מת בזמן שחיכה לאישור כניסה לישראל על מנת לעבור טיפולי סרטן. הם האשימו את המדיניות האכזרית של השב"כ במותו, אך למחרת התברר כי הוא חי וקיים. הארגון הסביר להגנתו כי מדובר היה במקרה נדיר שבו קרוב משפחה העביר להם מידע שגוי במזיד.

 

ב־22 ביולי 2003 דווח בכלי תקשורת מרכזיים ברחבי העולם, על בסיס טענת הפלשתינים, כי טנק של צה"ל הרג ארבעה תושבי עזה. ישראל, כמובן, הכחישה. למחרת התברר שהארבעה נהרגו כתוצאה מ"תאונת עבודה", כלומר במהלך פיצוץ מטען שאותו הניחו על גדר הגבול. חלק מכלי התקשורת לא חזרו בהם, אלא הציגו את הדיווחים כטענות סותרות.

 

באפריל 2002 קלטו מזל"טים של צה"ל כיצד מביימים הפלשתינים הלוויה בג'נין, כאשר נראה בבירור אדם חי העולה על אלונקה ומעמיד פני מת. גם לאחר שהם הפילו אותו פעמיים, הוא טיפס בחזרה לאלונקה. למי שלא מאמין, קטע זה ניתן לצפייה ביו־טיוב.

 

ואותן טענות נמשכות. לאחרונה דיווחו פלשתינים במזרח ירושלים כי שני הנערים אשר נדרסו בשכונת סילוואן על ידי דוד בארי באוקטובר האחרון פנו "כל אחד לביתו" לאחר תפילת יום השישי, "כאשר לפתע הגיח הרכב של בארי… ופתאום הוא האיץ ודרס שניים מהם". הם שיחררו הצהרה זו לפני שידעו, כנראה, שהתקרית כולה צולמה בווידיאו, שם רואים בבירור שהנערים יידו אבנים על רכבו של בארי, ואין מילה אחת של אמת בדבריהם. הבעיה היא שלא תמיד יש מצלמות, ולתקשורת תמיד נוח להאמין יותר לטענות אנושיות כביכול מאשר לגירסתו של צבא חזק.

 

יש גם מקרים, כמובן, שהפלשתינים צודקים בטענותיהם. אבל דווקא בשל כך ריבוי הטענות שאינן אמיתיות מפריע לגילוי המקרים הבודדים שבהם חיילי צה"ל אכן חורגים מנורמות המוסר. בכל מקרה, לנוכח המקרים שפורטו לעיל, הפלשתינים לא יכולים לבוא בטענות לאף אדם המביע ספק בדיווחיהם. הבעיה היא שהם השכילו לנצל את התקשורת חסרת האחריות למלחמת התעמולה שהם מנהלים נגד ישראל, ומוכרחים להודות, למרבה הצער, כי יש מיליוני בני אדם ברחבי העולם (וגם בישראל) המקבלים את דיווחיהם כאורים ותומים.

 

הדרך להילחם בתופעה זו היא על ידי תיעוד קפדני וניתוח של דיווחים פלשתיניים בנוגע לתלונות על פגיעה בלתי מוצדקת בהם. רק האמת המתועדת מנצחת בעידן התקשורתי, אבל כרגע השאלה המטרידה היא כמה פעמים אימץ העולם טענות שקריות אשר לא היתה שום דרך להפריך אותן?

 

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות