אנטישמיות ברשת? הצחקתם את 'ידיעות אחרונות'

בערב יום השואה הוקרן בערוץ 2 סרט על היקפיה וסכנותיה של האנטישמיות החדשה. בעיני מבקר הטלוויזיה של 'ידיעות אחרונות' תיעד הסרט 'תופעה שולית והזויה'. אבל מי באמת ההזוי כאן?

בערב יום השואה הוקרן בערוץ 2 סרט על היקפיה וסכנותיה של האנטישמיות החדשה. בעיני מבקר הטלוויזיה של 'ידיעות אחרונות' תיעד הסרט 'תופעה שולית והזויה'. אבל מי באמת ההזוי כאן?


                                                                                            מתוך הסרט של אילון

ביום ראשון, 7.4, ערב יום השואה, שודר בערוץ 2 הסרט 'האנטישמיות החדשה', שסוקר את פניה החדשות של האנטישמיות ברחבי העולם, תוך התמקדות באנטישמיות העולה כפורחת בחסות האינטרנט. בסרט משרטט היוצר יעקב אילון את תמונת המצב מעוררת הדאגה של גילויי האנטישמיות ההולכים ומתרבים, ואף מיתרגמים לתקריות אלימות של ממש ולמצבי סכנת חיים בהם נתונים יהודים בשל יהדותם.

למחרת השידור פרסם איתי סגל, מבקר הטלוויזיה של 'ידיעות אחרונות', ביקורת לעגנית על הסרט ועל יוצרו. סגל לא מתרשם מהתמונה הקשה העולה מהסרט, שאת בשורתו הוא מסכם במילים "משוגעים יש בכל מקום, רק צריך להציב מולם מצלמה". וכך הוא כותב:

קשה עד בלתי אפשרי להתייחס ברצינות לתוכן המגמתי והאמוציונלי של עבודת התחקיר של "האנטישמיות החדשה". נראה שאילון קודם סימן את המטרה, ואחר כך מצא את הדרך אל מקבץ המרואיינים שלו. אילון מנסה, באמצעות תופעות שוליות והזויות, להבהיל אותנו, לחבר אותנו אל הפחד הקמאי מפני שואה שניה. המניפולציה נתמכת בפס קול דרמטי, עריכה תזזיתית וטון מודאג. השאלה היא למה? (ידיעות אחרונות, 8.4.13, עמוד 12).

באמת למה? אולי מפני שלפי סקר האנטישמיות השנתי של מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת תל אביב, שתוצאותיו פורסמו באותו היום, עולה שהאנטישמיות בעולם זינקה בכ-30% בשנה האחרונה? על פי הדו"ח, מאות התקריות האנטישמיות המדווחות כוללות פגיעות פיזיות בבני אדם וברכוש, איום ישיר על חיי יהודים, עשרות תקיפות בנשק, חם או קר, מעשי השחתה במאות בתי כנסת, בתי ספר, בתי עלמין, אנדרטאות ומבני קהילה יהודיים בצרפת, פולין, הונגריה, איטליה ומדינות נוספות. האם בעדותו של נשיא המרכז באוניברסיטת תל אביב, לפיה "שנת 2012 תיזכר כשנה בה חזר הנאציזם המדיני לממשלות אירופה", רואה סגל 'תופעה שולית והזויה'?

או אולי מפני שהסכנה להתפשטות האנטישמיות ברשת כה מסוכנת, עד שדו"ח מיוחד של משרד ההסברה והתפוצות, המתמקד כולו במה שבעיני סגל אינה אלא 'מניפולציה מגמתית', קורא לקדם חקיקה בינלאומית בנושא, כדי להתמודד עם התופעה ולבלום את הסכנות הנשקפות ממנה?

האם בכלל מודע סגל הלגלגן, השאנן וחסר המושג, למערכה שטופת השנאה והטירוף המתחוללת נגד ישראל ברשת? האם שמע על פורומים וכוחות פעולה בינלאומיים, דוגמת הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות CFCA, או ה-ICAA, הקואליציה הבין פרלמנטרית למאבק באנטישמיות, בה חברים חברי פרלמנטים, משפטנים מתחום זכויות האדם ואנשי מקצוע מתחום האינטרנט מכל רחבי העולם? יש לשער שאם היה מצטרף לאחד מכמה וכמה הדיונים שמנהל הפורום הזה מידי שנה, בו הם מתווים דרכי פעולה להתמודדות עם האיום הנשקף מהרשת, המהווה כיום את אמצעי ההתפשטות המאיים ביותר של אנטישמיות ברחבי העולם, מה שהיה נראה לו בדיעבד 'הזוי', לא היו התופעות שתיעד אילון, אלא דווקא הביקורת הנבובה, הפרובינציאלית, השחצנית והילדותית שלו עצמו.    

התוצאה החמורה והרצחנית ביותר של האנטישמיות המקוונת מזה שנים רבות, יצאה אל הפועל דווקא בשנה האחרונה, בחודש מרץ 2012, בטולוז שבצרפת. מוחמד מראח, אזרח צרפתי ממוצא אלג'יראי, הוציא להורג ביריות מורה ושלושה ילדים בבית הספר 'אוצר התורה' בעיר. מראח היה איסלאמיסט שהזדהה עם תנועת 'הג'יהאד העולמי', ממנה שאב את רעיונותיו המתועבים ובהשראת הפורומים האינטרנטיים הבינלאומיים של חבריה, ביצע את פשעיו. לא זו בלבד, המעשה הראשון שעשה לאחר הרצח, היה להעלות לרשת את תיעוד היריות שירה בראשי הילדים והמורה מטווח אפס, באמצעות מצלמת הקסדה שעל ראשו, כדי לשלהב ולהלהיב פעילים נוספים. משלחו חוסל מאוחר יותר בפקיסטן על ידי מל"ט אמריקאי. מה לצעיר צרפתי חובב כדורגל ומועדוני לילה ולג'יהאד העולמי? איך בדיוק מתקיימת רשת קשרים בינלאומית שכזו, המובילה לאלימות כה קיצונית, אם לא דרך הרשת, המשמשת מאוחר יותר גם כאמצעי הפצה והשפעה?

דו"ח סיכום האנטישמיות לשנת 2012 שהוצג לממשלה לפני כמה שבועות, מעלה "עלייה חדה בתופעות האנטישמיות והסלמה בתוכניות האלימות כלפי יהודים ברחבי העולם". זו המציאות, כפי שהוצגה בסרט של אילון, וכל אדם בעל חוש היסטורי מינימאלי, יודע שמי שעוצם עיניים או מנפנף יד בביטול, לא למד דבר. וזה בדיוק מה שעשה סגל ב'ידיעות אחרונות', בגיליון יום הזיכרון לשואה תשע"ג. את כל העניין הוא פוטר כמשהו שהוא בסך הכל 'אמוציונלי'.

במחשבה שנייה, בנקודה הזו צודק סגל. האנטישמיות היא, אכן, עניין אמוציונלי. השאלה היא אם העניין האמוציונלי הזה הוא "הפחדה" ו"הבהלה" ש"אין להתייחס אליה ברצינות", או שמא להתייחס אליה במלוא החומרה והדאגה, כפי שמתייחסים אליה המומחים החוקרים את התחום. סגל מלגלג. אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא. אבל ככל הנראה ההיפך הוא הנכון.

       

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות