אנטישמיות בתוך הבית. כיצד יגיב לה הניו יורק טיימס?

האם יישמרו התקדימים המחמירים מהעבר כלפי התבטאויות גזעניות של עיתונאים, גם אם הן מופנות כלפי יהודים?

בניין ה'ניו יורק טיימס' בניו-יורק

עיתון ה'ניו יורק טיימס' הודיע בשבוע שעבר שהוא "בוחן את צעדיו הבאים" לאחר שנחשפו אמירות פוגעניות שאחד מעורכיו הבכירים פרסם ברשת הטוויטר.

העורך, טום רייט-פיירסאנטי, כתב ב-2010:

עמדתי לומר לכם 'שנה יהודית מחורבנת', אבל אחת מההחלטות שלי היא להיות פחות אנטישמי. אז… שנה יהודית טובה [Happy Jew Year], יהודים שכמוכם.

ציוץ אחר לעג לרכב שעליו דגם של חנוכייה, ושאל: "מי קרא למשטרה היהודית?"

ציוצים נוספים של רייט-פיירסאנטי מאותה שנה שלחו חיצים פוגעניים באנשי האמיש ובאינדיאנים. לאחרונה, לפני שהפך את חשבון הטוויטר שלו לפרטי (כך שלא-עוקבים לא יוכלו לראות את ציוציו), העורך פרסם התנצלות: "מחקתי כמה ציוצים פוגעניים מלפני עשור. אני מצטער עמוקות".

בהצהרה שנשלחה לכמה כלי תקשורת, דובר ה'ניו יורק טיימס' הודיע שהעיתון טרם החליט כיצד להגיב למילותיו של רייט-פיירסאנטי:

אנחנו מודעים לציוצים האלה, המהווים הפרה בוטה של הסטנדרטים שלנו. אנחנו בוחנים את צעדינו הבאים.

על מנת לנסות ולחזות אילו צעדים יינקטו, אנו נבחן כיצד העיתון התמודד עם שערוריות דומות בשנים האחרונות.

ג'ונתן וייסמן

מוקדם יותר החודש, ה'ניו יורק טיימס' הוריד בדרגה את סגן העורך שלו לענייני וושינגטון, בתגובה לתרעומת שהתעוררה עקב האופן בו הוא התבטא על חברת קונגרס שחורה ולאחר שהתעמת על סוגיות גזע עם הסופרת רוקסן גיי.

כתב התקשורת של העיתון כיסה את הסיפור, והסביר:

ה'ניו יורק טיימס' הצהיר שג'ונתן וייסמן הורד בדרגה [כלומר הודח מתפקידו כסגן עורך] והוא לא ישגיח עוד על כתבי הקונגרס של העיתון, משום שהוא פרסם שוב ושוב ברשתות החברתיות מסרים על גזע ופוליטיקה שהראו שהוא לוקה במה שהעיתון מכנה "פגמים רציניים בשיקול הדעת".

קווין נורטון

בתחילת 2018, ה'טיימס' הכריז שהוא מינה את כתבת הטכנולוגיה קווין נורטון ככותבת במדור הדעות. בתוך שעות ספורות נורטון איבדה את עבודתה, לאחר שנחשפו חברותה עם כותב גזעני נודע וביטויים פוגעניים בהם היא נהגה להתבטא, ביטויים בהם נהוג לתקוף אפריקנים-אמריקנים ואת קהילת הלהט"ב.

שרה ג'אונג

כמה חודשים לאחר מכן, ה'טיימס' שכר כתבת טכנולוגיה בשם שרה ג'אונג. אז התגלה כי יש לה היסטוריה ארוכה של ציוצים שתוקפים אנשים לבנים באופן כללי. בין השאר היא כינתה לבנים "גובלינים זוחלים" ו"כלבים". בתגובה לסערה, העיתון הודיע שהוא "עומד לצידה של חברת המערכת".

בחזרה לטום רייט-פיירסאנטי

ימים יגידו אילו מהדוגמאות לעיל תהיה הדומה ביותר למקרה של רייט-פיירסאנטי. האם הוא יורד בדרגה, יפוטר, או יחמוק מעונש? אם העורכים מחכים לראות כמה עניין יש בסיפור על שימוש בביטויים אנטי-יהודיים לפני שהם יחליטו כיצד לפעול, הרי שרייט-פיירסאנטי יכול לנשום לרווחה. העיתונות היהודית וכלי תקשורת ימניים אכן גילו עניין בסיפור שלו, אבל רובה של התקשורת הנוטה לשמאל התעלמה ממנו עד כה.

אנטישמיות וה'ניו-יורק טיימס'

ה'טיימס' נאלץ להתמודד עם כמה מקרים של אנטישמיות בזמן האחרון. מוקדם יותר השנה, העיתון פרסם קריקטורה עליה הוא הודה שהייתה "אנטישמיות בבירור וחסרת הצדקה". העיתון גם אותת שהוא ינקוט בתגובה משמעתית כלשהי כלפי העורך האחראי לפרסום הקריקטורה.

ב-2018, העיתון פרסם המלצה לספר אנטישמי מאת איש תיאוריות הקונספירציה הגזען דיוויד אייק. העיתון הגן על ההמלצה, שנעשתה במהלך ראיון עם אליס ווקר, סופרת ידועה שביטאה כבר בחייה את רגשותיה נגד יהודים.

ב-2015, ה'טיימס' פרסם טבלה שסימנה בצהוב, פשוטו כמשמעו, את יהדותם של חברי קונגרס (או של קהל המצביעים שלהם) שהתנגדו להסכם עם איראן. בתחילה העורכים עמדו מאחורי הפרסום, אולם לבסוף העיתון הודה בהודעת עורך שהטבלה הייתה "חסרת רגישות" ושהיא "הפשיטה את ההיבטים המורכבים" של ההסכם.

השנה, ה'טיימס' הסתיר מקוראיו את השפה האנטישמית בה השתמשה חברת הקונגרס רשידה טליב בציוץ שלה, וכך הוא יצר את הרושם שהיא הואשמה באנטישמיות ללא סיבה. לאחר סערה, העיתון ציטט את דבריה של טליב, כראוי.

לאחר פרסום הקריקטורה האנטישמית, עמותת CAMERA קראה ל'טיימס' לדבוק בסטנדרטים של שקיפות עיתונאית. העמותה הצהירה:

הציבור, ובמיוחד יהודים שנפגעים מהתפשטותם של ביטויים אנטישמיים, ראויים לפתיחות בכל הנוגע ל"שינויים המשמעותיים" שהעיתון הבטיח בתגובה לשערורייה. אילו צעדים משמעתיים יינקטו? כיצד העורכים יוכשרו לזהות שנאה כלפי יהודים? האם העיתון אימץ את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה? אילו שינויים ייערכו בסגל העיתון? העיתון מוכרח לקיים בשקיפות את הבטחתו לשינוי.

 את אותם הדברים ניתן לומר לגבי רייט-פיירסאנטי וציוציו נגד יהודים.

אנחנו נעקוב ונעדכן אתכם פה, אם וכאשר העיתון יודיע מהי החלטתו.

לקריאת המאמר המקורי באתר CAMERA לחצו כאן. תרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. לכל דור יש את הפרנקיסטים שלו, שיוודאו למקסם את השנאה ליהודים, ותמיד יש להם נימוקים משוכללים למה זה הדבר הנכון לעשות..

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות