בחרתם בלואיז גליק? נמאסתם!

חברי ועדת הנובל נמאסו על 'הארץ' כי בחרו משוררת הנושאת בחטא שאין עליו כפרה: היא אינה עוינת את ישראל ולא עוסקת בהכפשתה בעולם

מדליית נובל

עיתון 'הארץ' לא מרוצה מההחלטה להעניק את פרס נובל לספרות למשוררת היהודייה אמריקנית לואיז גליק. תחת הכותרת "חברי ועדת הנובל אתם מנותקים, ונמאסתם", מסביר איתמר קציר את הסיבה להסתייגות:

זכייתה מוכיחה שוב עד כמה האקדמיה השוודית מנותקת מהעולם סביבה, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה חברתית.

ומדוע מנותקת?

רוב הזמן ביקשה לשמור על מראית עין של נייטרליות, כאילו אך ורק שיקולים ספרותיים עומדים לנגד עיניה.

קציר לא מסתפק בתיאור הבעיה אלא מציע גם פתרון:

חברות וחברי האקדמיה השוודית [יכלו] להראות שגם הם חלק מאותו שינוי תרבותי דרמטי המתחולל לנגד עינינו. בחירה בסופרות ומשוררות לא לבנות שכותבות על נושאים כמו קולוניאליזם וגזע, למשל ג'מייקה קינקייד, מאריז קונדו, קלודיה רנקין או אליס ווקר, היתה עשויה להראות כי גם פניה של האקדמיה השוודית אל עולם שוויוני יותר.

קל להבין מדוע הזכיר קציר את מאריז קונדה. ערב ההכרזה על הזוכה הוא הרי מיהר להכתיר אותה ב'הארץ' כמועמדת המובילה, ומן הסתם כעס על חוצפת חברי האקדמיה שסירבו להתיישר, אבל מדוע נקב בשלושת השמות הנוספים?

גם את זה קל להבין: בניגוד לזוכה, לואיז גליק, שהעזה שלא להביע עמדה ביקורתית כלפי ישראל, יתר השלוש אותן הציע קציר כמועמדות ראויות ממנה לפרס, הן מבקרות חריפות של ישראל.

ג'מייקה קינקייד, שהצהירה ש"בישראל משגשגות כמה מהתופעות האיומות ביותר שהופנו כלפי יהודים בהיסטוריה", קלודיה רנקין שהאשימה את ישראל בדיכוי הפלסטינים ודרשה את שחרורה ממעצר בית של דארין טאטור, שהורשעה בבית המשפט בעבירות של הסתה לאלימות ותמיכה בטרור, ואליס ווקר, תומכת מוצהרת בחרם על ישראל, שתיעובה את ישראל הגיע עד כדי כך שאסרה על תרגום ספרה לעברית – שפתה של "מדינת האפרטהייד" ישראל.

"עולם שוויוני יותר", מסתבר, הוא עולם בו מתוגמלות בפרס כותבות שמפיצות בעולם שם רע לישראל, ולא חלילה כותבת שאינה מסורה לנושא באובססיה הנדרשת.

עולמנו, מסתבר, שוויוני פחות. וזה באשמתכם, חברי ועדת הנובל. ולכן דעו לכם שנמאסתם (על עיתון 'הארץ')

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות