בן כספית: ערביי ישראל כמהים לפיוס איתנו

הבעיה: משאלת הלב של כספית מובנת, אבל כל הסקרים והמחקרים מראים בדיוק את ההיפך. כספית בחר לא להגיב

בן כספית מייחל, למציאות תוכניות משלה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ביום שישי האחרון כלל טורו ב'מעריב של בן כספית, פניה נרגשת ונואשת לח"כ ג'יידא רינאוי זועבי ממרצ, לבל תתמיד בהתנגדותה לחוק תקנות יו"ש, מחשש שהדבר יביא לנפילת הממשלה.

וכך כתב כספית:

גב' רינאוי זועבי… עד שקמה ממשלה היסטורית בה ערביי ישראל מקבלים מקום לגיטימי סביב השולחן. עד שנעשה ניסיון כן ואמיתי לסגור פערים שנפערו לאורך 70 שנה. עד שזרחה בשמי הדו־קיום שלנו תקווה מפתיעה כל כך, היית חייבת להגיע ולשפוך על הכל חומצה רעילה כל כך. וכל זאת, בעבור מה? את אסלאמיסטית בערך כמוני. את יודעת כמה כמהים שני העמים שלנו לתחילתה של תקופה חדשה. את פשוט מחריבה את כל זה

נניח רגע בצד את הנטישה הסופית והמוחלטת של כספית את כובע העיתונאי, לטובת התגייסותו המלאה למערכה כפעיל פוליטי, ונתרכז בעובדות. האמנם "כמהים שני העמים שלנו לתחילתה של תקופה חדשה"?

אם איננו רוצים ליפול שוב למלכודות תעמולה אסוניות כדוגמת הסכם אוסלו, מוטב שלא נשגה באשליות ונכלכל את צעדינו על בסיס עובדות ולא על בסיס חלומות.

למרבה הצער, הלוואי שהיתה קביעתו של כספית נכונה, אבל היא לא. למעשה ההיפך הוא הנכון, והמגמה רק נעשית יותר ויותר שלילית.

כבר לפני כשש-שבע שנים, הציגו מחקרי דעת הקהל מגמת הידרדרות ביחסי יהודים וערבים. בניגוד לטענתו של כספית, כבר אז סירבו למעלה ממחצית מערביי ישראל (כ 53%) להכיר בה כמדינה יהודית, במה שנראה כמגמה קבועה ולפיה רוב אזרחי ישראל הערבים אינם משלימים עם כך שישראל היא מדינה יהודית.

מאז כידוע הורעו היחסים אף יותר, בשנת 2018 זינק מספרם של האזרחים הערבים השוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית ל 59%, והשנה, בעקבות פרעות מאי מהשנה שעברה, כבר זינק מספר הערבים הטוענים שליהודים אין זכות בארץ ל 75%.

כלומר, בשאלה היסודית ביותר הנוגעת לחיינו המשותפים, אותם מתאר כספית כ"כמיהה (של הערבים) להתחלה חדשה", משיבים שלושה מכל ארבעה אזרחים ערבים שהם מתנגדים לעצם קיומה של ריבונות יהודית בחלק כלשהו של הארץ.

זו אינה כמיהה להתחלה חדשה אלא בדיוק להיפך. רגע שפל שלא היה כמותו. עלינו להכיר במצב ולא לטייחו, ומתוך מודעות לו לשקול צעדים.

שאלתי את בן כספית איך מתיישבת קביעתו עם הנתונים. הוא בחר שלא להגיב

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות