דבר מעניין קורה כשמשווים נתונים פלסטיניים עם אלה של 'הארץ'

כמה פלסטינים נהרגו ב"יום שישי השחור" ברפיח? מסתבר שההערכה הנמוכה ביותר של עיתון 'הארץ', גבוהה מההערכה הגבוהה ביותר של הפלסטינים עצמם

תוצאות הפצצה ישראלית ברפיח במהלך מבצע צוק איתן (פלאש 90)

 

מאמר המערכת של עיתון 'הארץ' דן שלשום בחקירות המצ"ח הפוטנציאליות המאיימת על חיילי צה"ל שנלחמו במבצע צוק איתן ("לא להפריע למצ"ח", 4.1). כשהזכיר את "יום שישי השחור" ברפיח (יום חטיפתו של סגן הדר גולדין), הציג כותב המאמר את מספר ההרוגים הפלסטינים באותו יום כעובדה, ולא כסברה או הערכה:

מי שמכונה על ידי עצמו ועל ידי הדרג המדיני "הצבא המוסרי בעולם" אינו יכול להתעלם מחשדות להרג המוני של אזרחים חפים מפשע – כמו במקרה של הפצצת בית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס ב-20 ביולי, שבה נהרגו 27 פלסטינים, מתוכם 25 בני המשפחה. כך גם לגבי "יום שישי השחור" ברפיח, אז נהרגו, בעקבות ניסיון החטיפה של סגן הדר גולדין, כ-150-130 פלסטינים – הרג שטרם הוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית שלו.

לא רק שהמספרים "130-150" מוצגים כעובדה, הכותב טוען כי מדובר ב"חשדות להרג המוני של חפים מפשע".

מאיפה המספרים הללו הגיעו? יומיים לאחר האירוע צוטטו "מקורות פלסטינים" ב'הארץ', אשר טענו כי "למעלה מ–130 בני אדם" נהרגו ברפיח. ארבעה ימים לאחר מכן (ובעוד הלחימה באיזור נמשכת) חזר 'הארץ' על ההערכות הפלסטיניות עם מספר תוספות:

ההערכות נעות בין 130 ל-150 הרוגים, מרביתם אזרחים.

ארבעה ימים נוספים עוברים, וה"הערכות" כבר הפכו לעובדות במאמר דעה של אורי משגב, אשר הציג כעובדה את הרף העליון של ההערכות הפלסטיניות, ואף ידע לקבוע כי רובם המוחלט אזרחים:

 אומדן ההרוגים כתוצאה מהכתישה עומד על 150. רובם המוחלט אזרחים. כולל הרבה מאוד נשים וילדים.

מאמר המערכת משלשום אמנם מרוסן יותר ממאמר הדעה של אורי משגב, אך גם בו נקבעה כעובדה מה שהוגדר פעם כ"הערכות פלסטיניות". קביעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שרק ימים ספורים קודם לכן ציינו הכתבים הצבאיים של העיתון, עמוס הראל וגילי כהן, כי "הצבא מעריך שמספר ההרוגים האמיתי נמוך יותר, לפחות במחצית". כלומר, העיתון המשיך לצטט נתונים המסתמכים על דיווחים פלסטיניים, תוך התעלמות מהערכות של צה"ל החולקות עליהם באופן משמעותי.

אך חמור יותר – גם המספרים הפלסטיניים של 'הארץ' אינם מעודכנים. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם הפיק רשימה שמית של 82 פלסטינים שנהרגו באותו היום ברפיח. בסוף הרשימה הוסיף משפט מעט אמורפי לפיו בסה"כ נהרגו 41 פלסטינים ברפיח (ללא שמות). אם נחמיר ונניח כי יש להוסיף את ה-41 ל-82, המספר מגיע ל-123. לפי הרשימה שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, מספר הפלסטינים שנהרגו במה שהם מכנים "טבח רפיח" הוא 98.

על המספר האמיתי הוויכוח בוודאי יימשך, אולם דבר אחד בטוח – ההערכה הגבוהה ביותר של הפלסטינים הינה פחותה מההערכה הנמוכה ביותר של 'הארץ'.

כדאי גם לציין כיצד טיפלו כלי תקשורת נוספים במספרים הסותרים. כשבוע וחצי לאחר האירוע, גם ב-nrg ('מקור ראשון') הופיעה הערכה של בין 130-150 הרוגים פלסטינים. אלא שכמה שבועות מאוחר יותר, דווח באתר על תוצאותיו של תחקיר צה"ל שקבע כי המספר נמוך בהרבה:

בצה״ל בחנו את כמות ההרוגים הפלסטיניים על סמך רשימות גורמי רפואה ברצועה ומקורות מודיעיניים. זאת, כולל אנשים שמתו מפצעיהם ימים אחרי הקרב. במסגרת התחקיר, נבדקו שמות הנפגעים שעלו בדיווחים, והופרכו לגמרי טענות הפלסטינים על כמות הרוגים עצומה של למעלה מ-130 בני אדם. על פי צה"ל, במהלך התקיפה נהרגו 41 פלסטינים, ולפחות 12 מההרוגים זוהו כאנשי חמאס.

המספר הנ"ל צוטט מאז מספר פעמים באתר, אם כי תמיד עם ייחוס למסקנות צה"ל.

ב-ynet וב'מעריב' מעדיפים לצטט מספר הגבוה מההערכה שהופיעה בתחקיר עליו דיווח nrg, אך דומה למה שציטטו הראל וכהן ב'הארץ' כההערכה של צה"ל. כך לדוגמא נכתב ב-ynet כי "הערכות מינימליות בישראל הובילו לכ-70 הרוגים בלתי מעורבים ומאות פצועים." 'מעריב' נוקט גם הוא במספר דומה: "מן האש הכבדה הזו נהרגו על פי ההערכות כ-70 פלסטינים, חלקם אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה."

'פרספקטיבה' פנתה לעיתון 'הארץ'. טרם התקבלה תגובה.

עדכון 12.1.14

בעקבות פניית 'פרספקטיבה', עיתון 'הארץ' פרסם את ההבהרה הבאה:

tikun

 

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות