דוקטור חיים ומיסטר באר

השוואה בין ריאיון שהעניק חיים באר ל'מקור ראשון' אך לאחרונה, לדברים הרעים שאמר לרוני קובן בתחילת השבוע, מעלה מחשבות עגומות על טבע התקשורת וטבע האדם

חיים באר אצל רוני קובן (צילומסך כאן 11)

בתחילת השבוע התראיין הסופר חיים באר לתוכנית 'פגישה עם רוני קובן' בתאגיד השידור, במסגרת מסע היח"צ לספרו האחרון 'מסע דילוגים'.

בריאיון אמר באר דברים רעים ובוטים על הציונות הדתית: שהיא "גידול סרטני", שהוא "מבועת מהגסות והאכזריות" שלה, שהיא מייצגת בעיניו צד שבכלל "אינו יהודי", שהיא מובילה את ישראל להפוך "לעוד מדינה מזרח תיכונית מהסוג של סעודיה", שאם יינתן בידה הכוח היא תוציא להורג הומואים, וכו'.

הנה חיים באר אצל רוני קובן:

מה שהופך את הכל למעניין יותר, הוא ריאיון שהעניק באר לעיתון הבית של הציונות הדתית – 'מקור ראשון' לפני שלושה חודשים בלבד, גם הוא במסגרת מסע היח"צ ל'מסע דילוגים'.

הדברים שאמר באר ל'מקור ראשון' היו הפוכים לגמרי לדברים שאמר אצל קובן. אז הוא דיבר בכבוד ובאהבה על חבריו בהתנחלויות, על בנו המתנחל ועל מחויבותו לאחדות ישראל.

וזו לא היתה הסתירה המוזרה היחידה. ב'מקור ראשון' דיבר באר בתקיפות רבה נגד כל אותם אלה שבראיונות לתקשורת רוצים "לעשות רעש" ו"להוציא שם רע", וגם נגד התקשורת ש"מלהיטה" אותם לדבר בקיצוניות.

הנה חלק מדבריו של חיים באר לעיתון הציונות הדתית, כאמור לפני שלושה חודשים בלבד:

"הניסיון להציג את האדם הדתי כנבער ופרימיטיבי הוא קשקוש. הבוז העמוק לעולם הדתי זקוק לתיקון."

"הקיטוב מדאיג אותי ומכאיב לי".

"הכול היום הולך רק כדי לפגוע באחר, ולא באמת כדי למצוא פתרון. זו גסות נפש מתמשכת, אטימות של כל הצדדים".

ופסקה מעוררת מחשבות נוגות מאת חיים באר, על אנשים שכדי למכור ספר הולכים לטלוויזיה ואומרים על מגזר שלם שהוא גידול סרטני:

"אני קורא עיתונות, ואני רואה שאם אני אומר דבר מתון איש לא ידפיס אותו. התקשורת מלהיטה, והרצון של אנשים לעשות רעש ולהיות מצוטטים עושה את שלו. הקלות שבה אנו מוציאים שם רע, זה דבר איום. אנחנו צריכים להמציא מחדש את 'שמירת הלשון' של החפץ חיים. ראיתי עכשיו תוכנית פוליטית: כולם השתלחו זה בזה. אם אני לא מקריב למולֶך הזה, אני לא קיים. אם אני לא מספק כותרת, אני לא קיים. אם אני בעד מתינות, בעד רצון להכיל את כולם, אני לא קיים".

והנה פסקת שיא הביקורת שלו על הציונות הדתית, כשהתראיין לעיתון הבית שלה:

"הדתיים־לאומיים הלכו יותר לכיוון הפוליטי, ימינה. הציבור הדתי־לאומי במיוחד היה יכול להיות גשר בין שתי ההוויות האלה. אני חולם שאנשים יחזרו אל אוצרות הרוח שלהם".

הניגודיות הלא תיאמן בין מה שאמר ל'מקור ראשון' לבין מה שאמר לתאגיד השידור, מעלה שתי שאלות.

הראשונה כלפי איש הרוח חיים באר: למה יצאו הדברים הרעים האלה מפיו, למרות שאין בו שנאה כלפי הציונות הדתית?

התשובה היא שהוא עשה את הטעות שעושים יוצרים ואנשי רוח רבים מול מצלמה. כדי למכור ספר חדש, סרט, אלבום או מופע, הם בולעים את הפיתיון שהתקשורת "מלהיטה" אותם בו (כלשונו של באר עצמו) והופכים עצמם לפוליטיקאים לרגע, בדרך כלל פוליטיקאים מפיצי שנאה.

השאלה השנייה כלפי התקשורת: למה הניח קובן לבאר לומר את דברי הבלע האלה (עליהם ניסה מאוחר יותר להתנצל באופן חיוור וחלקי) ולא כיהה בו אלא להיפך, רק עודד אותו להקצין את דבריו עוד ועוד?

האם היה מניח לו לדבר כך על ערבים? אפילו על חרדים? בטח על שמאלנים תל אביביים, או שהיה ממהר להזהיר אותו מהכללות ומפציר בו לחזור בו מדבריו?

ברור שלא. למה, אם כן רק במתנחלים לגיטימי להכות כך? מה המניע הנפשי העמוק העומד מאחורי התרת הדם הקבועה והברוטלית הזו של התקשורת, רק כלפי מגזר אחד ויחיד?

על זה אין לי תשובה. יש לי מחשבה, אבל אשמור אותה לעצמי

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות