האם פעיל "משרד ההסברה הצבאית" של החמאס הוא עיתונאי או חייל של הארגון?

מחקר חדש על "העיתונאים" שנהרגו בעזה בקיץ האחרון שופך אור על השאלה: מי היו עיתונאים ומי היו פעילי טרור? הוא גם מדגיש את הקלות הבלתי נסבלת בה מוכנים גורמים שונים לקבל ללא סייג את ההגדרה הגמישה למדי של החמאס למונח "עיתונאי"

עוד יום במשרד? משרד ההסברה של חמאס (מתוך דו"ח המרכז למודיעין ולטרור ע"ש מאיר עמית)

 

מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית עוסק זה מספר חודשים בניתוח ההרוגים הפלסטינים במהלך מבצע צוק איתן. על פי פרסומיו, לאחר בדיקת 54% משמות ההרוגים עולה כי פעילי טרור מהווים כ-52% מההרוגים שזוהו, ו-48% מההרוגים הינם אזרחים בלתי מעורבים.

תשומת לב עולמית מיוחדת ניתנה ל-17 עיתונאים לכאורה אשר נהרגו, לטענת אגודת העיתונאים הפלסטינים, בעת מילוי תפקידם. בשבוע שעבר פרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור דו"ח מצומצם בו נבדקו אותם 17 שמות. 'פרספקטיבה' חשפה בעבר כיצד לפחות שניים מאותם עיתונאים היו פעילי טרור. המחקר הנוכחי קבע כי ניתן לשייך 8 מתוך 17 העיתונאים לחמאס או לג'יהאד האסלאמי בשלוש רמות שונות, כפי שמוסבר בדו"ח:

א.       הרמה הגבוהה: שני פעילי טרור צבאיים, לובשי מדים ונושאי נשק, אשר מילאו משימות הסברה ביחידות הצבאיות של חמאס ושל הג'האד האסלאמי בפלסטין. אחד מהם, שתמונתו מופיעה בעמוד השער של מסמך זה, אף הקליט צוואה לפני יציאתו לקרב, שהופצה ע"י גדודי עז אלדין אלקסאם.

ב.       הרמה הבינונית: פעילים של גדודי עז אלדין אלקסאם (3) והג'האד האסלאמי בפלסטין (1), שמלאו במקביל תפקידים עיתונאים \ תקשורתיים עבור כלי תקשורת המזוהים עם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין ו/או עבור כלי תקשורת עזתיים מקומיים.

ג.   הרמה הנמוכה: שני שמות שהופיעו ברשימה, הינם אנשי תקשורת אזרחיים, אשר לא היו פעילים צבאיים של ארגוני הטרור, אך עבדו בשרות ערוץ הטלויזיה אלאקצא של חמאס ועבור העיתון אלרסאלה של חמאס.

שני העיתונאים שהוגדרו "ברמה הגבוהה" הם עזאת דהיר ועבדאללה אל־מורתג'י אשר 'פרספקטיבה' חשפה בעבר את מעורבתם בטרור.

הדו"ח הנ"ל גם מדגים היטב את הקושי שהעלתה 'פרספקטיבה' בעבר בנוגע לשאלה "מיהו עיתונאי", במיוחד כאשר בוחנים את העיתונאים המצויים ברמה הבינונית והנמוכה:

  • חמאדה ח'אלד מקאט – לטענת הפלסטינים "מנהל אתר האינטרנט של סוכנות הידיעות סג'א", נהרג בעת שנסע ברכב עם שלושה פעילים נוספים של הג'יהאד האסלאמי.
  • ח'אלד ריאצ' מחמד חמד – צלם בסוכנות עיתונות מקומית Continue – "גופתו נקברה כשהיא עטופה בדגל גדודי עז אלדין אלקסאם ועליה הונחו כנראה אפוד העיתונאים והמצלמה שלו"
  • שאדי חמדי מחמד עיאד – עבד כמתנדב בסוכנות הידיעות קדסנט, אך מרכז מאיר עמית לא מצא כל פרסום שלו. (נהרג בביתו)
  • עאהד עפיף יוסף זקות – כתב ספורט שנהרג כאשר ביתו הותקף על ידי צה"ל.
  • נג'לאא' מחמוד לטפי אלחאג' – עבודתה העיתונאית הוגדרה כ"מפיצת חדשות בין חשבונות פייסבוק בהתנדבות"

יש כאן שני ספקות. ראשית, מתי השיוך לארגון טרור כה מובהק עד שקשה להגדיר את ההרוג כעיתונאי? ומן הצד השני – מתי "עבודתו" כעיתונאי זניחה מספיק עד כדי הטלת ספק אם הגדרתו ככזה מוצדקת? בנוגע לספק הראשון, נתון נוסף בדו"ח מלמד כי רק שישה מהעיתונאים נהרגו במהלך סיקור הלחימה על ידם, בעוד ששאר ה"עיתונאים" נהרגו בקרבות בעזה, בדומה לבלתי מעורבים אחרים. מתוך אותם שישה, שניים מהם נחשבים לקשורים לארגוני טרור, ושניים מהם לא נהרגו על ידי צה"ל. כפי שהדגשנו בעבר, הרג עיתונאים זוכה להתעניינות מיוחדת בשל תפקידם החיוני להעברת מידע לציבור הרחב. אך האם באמת ראוי לגנות את ישראל באופן מיוחד כאשר אדם נהרג ללא קשר לתפקידו כעיתונאי?

קושי נוסף בהגדרת "עיתונאי" נובע מקיומם של "מערכי הסברה צבאית" בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. למעשה שני פעילי הטרור המובהקים שזוהו השתייכו למערכות הסברה אלה. זאת ועוד, במהלך הלחימה נהרגו עוד שלשה פעילים במערך ההסברה, אך אלו לא זכו להחשב כ"עיתונאים".

מתוך דו"ח המרכז למודיעין ולטרור
מתוך דו"ח מרכז המידע למודיעין ולטרור

 

מערכות ההסברה מפעילות פעילים צבאיים העוברים הכשרה מיוחדת לתיעוד והפצת מסרי החמאס. פעילים אלה הם שתיעדו, למשל, את החדירה לעמדת צה"ל בנחל עוז במהלכה נהרגו חמישה חיילי צה"ל. האם מי שפעיל במערך הסברה צבאית, יכול להיחשב כעיתונאי?

לסיכום, ישראל זכתה לגינויים רבים נוכח המספר הגבוה יחסית של מי שהוגדרו כעיתונאים שנהרגו על ידי ישראל בקיץ האחרון בעזה. אבל רק נבירה בחומר וביצוע עבודת נמלים, כפי שנעשה בדו"ח זה, חושף את המורכבות והדיסאינפורמציה שמאפיינים את העניין הזה. הדו"ח מדגיש גם את הרדידות והעצלנות של מי שקופץ להאשים את ישראל בפשעי מלחמה על בסיס טענות של החמאס, מבלי לחקור את הדברים באמת.

 

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. באותה מידה אפשר לשאול האם כתבי גלצ ובמחנה הם חיילים או עיתונאים ?

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות