האמנם התמיכה בישראל תעלה לביידן בהפסד בבחירות לנשיאות?

ומדוע התקשורת בישראל נרתמת לפמפום הטענה הזאת?

ישנה טענה התופסת אחיזה בשיח הציבורי בארץ ובארה"ב, וגם בתקשורת הישראלית, ולפיה תמיכתו העקבית של הנשיא ביידן בישראל במלחמתה בחמאס בעזה, גורמת לו לאבד תמיכה בציבור האמריקני ועלולה אף לעלות לו בהפסד בבחירות לנשיאות הממשמשות ובאות.

זאת מכיוון שהתמיכה בישראל אינה לרוחם של מצביעי מפלגתו של ביידן כלל וכלל, ואף מנוגדת לדעתם של רוב האמריקנים, המעוניינים לראות את המלחמה באה לסיומה, כמו גם את הסיוע האמריקני לישראל בחימוש.

דוגמה לטענה ניתן לראות בכתבתה של ציפי שמילוביץ ב'ידיעות אחרונות', שכותרתה אינה משתמעת לשני פנים:

מחיר התמיכה בישראל: ביידן צונח בסקרים

נושא הכתבה הוא סקר שביצע לאחרונה ה'ניו יורק טיימס', שגילה כי רק 33% אחוזים מהאמריקנים תומכים במדיניותו של ביידן ביחס לישראל, וכי רובם סבורים שדולנד טראמפ היה מתנהל טוב יותר בנוגע לסכסוך. בנוסף, שיעור התמיכה בביידן ירד לשפל חדש של 37%.

שמילוביץ מבהירה:

הנהנה העיקרי מהפגיעה שסופג ביידן בתוך מפלגתו הוא כמובן דונלד טראמפ, שלפי הסקר מוביל על ביידן 46 – 44 בקרב מצביעים רשומים.

כלומר, שוב, הטענה היא שתמיכתו של ביידן בישראל עלולה לעלות לו בהפסד בנשיאות. גם הכתבה ב'טיימס' טוענת כי סוגיה זו היא שתקשה עליו לשמור על ה"קואליציה" של תומכים שהוא גייס ב-2020 ובזכותה הביס את טראמפ.

אך הטענה הזו מתעלמת מכמה גורמים חשובים אחרים:

1. ראשית, התמיכה בביידן אכן מצויה בשפל חסר תקדים  – אך מדובר בהמשך ישיר ועקבי של מגמת הידרדרות שהחלה הרבה לפני השבעה באוקטובר – למעשה, מאז ינואר 2021. כבר מיומו הראשון בתפקיד קיבל ביידן אחוזי תמיכה נמוכים יותר מכל נשיא אמריקני אחר לפחות מ-1945 למעט טראמפ – והתמיכה בו רק יורדת מאז.

מתוך הסקר של מכון PEW

2. כשהנסקרים נשאלים מה הם הנושאים החשובים ביותר בעיניהם להערכת הנשיא, עולים (באופן בלתי מפתיע) בראש נושאים כגון כלכלה (19%), הגירה (11%), פשיעה (10%), איכות הסביבה (7%) ואי-שוויון (7%). רק לאחר מכן, לצד סוגיית מערכת הבריאות, מופיע "מלחמה/סכסוך" (6%), הטומן בתוכו גם את המלחמה באוקראינה וסוגיות נוספות.

לסיכום, ביידן אכן משלם מחיר מסוים בדעת הקהל על תמיכתו בישראל. אולם לטעון שהתמיכה הזאת היא הסיבה לאובדן התמיכה הציבורית בו, ואף תוביל להפסד בבחירות – היא הגזמה פרועה. גורמים אנטי-ישראלים מקדמים את הטענה כדי ללחוץ על ביידן ואנשי מפלגתו לפעול נגד ישראל. מן הראוי שהתקשורת בישראל לא תאמץ אותה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות