'הארץ': אולמרט "ויתר על עמדת כוח"

לקראת תום שבע שנות ההרחקה שגזר עליו הקלון שהוטל עליו, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שוקל לחזור לחיים הפוליטיים. כשנשאל על כך, ענה למראייניו בתוכנית 'פגוש את העיתונות' שאינו שולל את האפשרות.

ביום שישי האחרון המשיך הקמפיין, כש'הארץ' העניק לאולמרט במה מרכזית ונרחבת למאמר התפארות עצמית על תקופתו כראש ממשלה.

הכל בסדר ומותר לעשות קמפיין. רק בעובדות חשוב לדייק.

לעזרתו נחלץ הפרשן הצבאי והפוליטי של 'הארץ', עמוס הראל, כשהוא מתאר את פרישתו מראשות הממשלה כך:

נתניהו לא חזר על הטעות שעשה, לתפיסתו, אהוד אולמרט כשפרש מראשות הממשלה אחרי חשיפת החקירה בפרשת טלנסקי. שלא כאולמרט, הוא לא ויתר על עמדת הכוח שלו

האמנם אולמרט טעה כש"פרש" ו"ויתר על עמדת הכוח שלו"? כלומר האם היתה לו אפשרות לא לפרוש ולוותר על עמדת הכוח, ואז עשה טעות ו"פרש" ו"ויתר"?

אולמרט מנסה לשוות ל"פרישתו" מראשות הממשלה אופי הרואי של מי שמשהסתבך בפלילים קיבל על עצמו אחריות, ויתר על ראשות הממשלה ופרש מיוזמתו, לטובת האומה. (כמובן בהנגדה לנתניהו)

בלשון עדינה – לא זה מה שהיה.

מה שכן היה, זה שהתפרסמה העדות הסנסציונית של מוריס טלנסקי, בה הודה שנהג להעביר לאולמרט מעטפות עם כסף מזומן, אותן נהג אולמרט להחליק אל כיס פנימי בחליפתו.

או אז איבד אולמרט גם את הסיכוי התיאורטי להישאר בתפקיד, כאשר שני השרים הבכירים בממשלתו, ציפי לבני ממפלגתו 'קדימה' ואהוד ברק משותפתו הקואליציונית הבכירה 'העבודה', הכריזו שבעקבות העדות עליו להתפטר.

גם אז לא עלה על דעתו של אולמרט להתפטר. כשהתפרסמה הודעה על מסיבת עיתונאים שעומד לכנס ברק בה ידרוש ממנו להתפטר, עלה יועצו הקרוב טל זילברשטיין לשידור ברדיו והודיע לציבור כך:

אולמרט לא מתכוון להתפטר. הוא נחרץ בדעתו לכהן כראש ממשלה. אני אומר זאת על סמך שיחה איתו לפני זמן ממש לא רב. אין לו שום כוונה לא להכריז על נבצרות ולא להודיע על שום דבר, לא בשלב הזה ולא כל עוד הוא עומד להוכיח את חפותו.

אפילו הנתון המשפיל של שלושה אחוזי תמיכה בלבד להם זכה בסקרי דעת הקהל, לא הובילו את אולמרט לשקול פרישה.

מתי כן הגיעה ההתפטרות ההירואית וה"ויתור על עמדת כוח"?

כדור השלג המהיר החל להתגלגל אחרי אותה מסע"ת של ברק, שלפניה עוד הכריז אולמרט בפאתוס שאין בכוונתו להתפטר. ברק סימן בה סוף נחרץ לכהונתו, כשלא רק שקרא למפלגתו של אולמרט "לעשות חשבון נפש, ולבחור את דרכה ואת ראשה", ולא רק שהודיע ש"על אולמרט לנתק את עצמו מניהול הממשלה", אלא גם הודיע שאם לא יוחל מיד במהלך הדחתו בידי מפלגתו באמצעות קיום בחירות פנימיות להחלפתו, תניח מפלגת העבודה הצעת חוק לפיזור הכנסת. ואף שיגר אולטימטום חד:

במידה ש'קדימה' לא תפעל ולא תקום בכנסת ממשלה לרוחנו, נפעל לקביעת מועד מוסכם ומוקדם לבחירות

'קדימה' הרימה את הכפפה והחלה בהליך הדחה. "זה היופי של קדימה", אמר אז בכיר בסיעה ל'ידיעות אחרונות'. "אנחנו מדיחים את אולמרט באופן אלגנטי. אפילו הסכין אצלנו היא שקופה. אולמרט הוא מנהיג מת-מהלך אבל אנחנו לא הולכים על הדחה פומבית ומבישה לראש הממשלה".

אפילו אז, כשברור היה שהפלתו יצאה לדרך, סירב אולמרט לפרוש. תחת זאת פיזר איומים ריקים כלפי שרי העבודה, לפיהם יפטר את מי מהם שיצביע נגד הממשלה.

רק לאחר מכן, כשהובהר לאולמרט שאם 'קדימה' לא תדיח אותו ברק ידיח אותו,

וכש'קדימה' אותתה בגלוי שאין צורך במהלך של ברק כי המפלגה עצמה תדיח אותו באמצעות קיום פריימריס,

הודיע אולמרט כי יפרוש מתפקידו לאחר קיום הפריימריס במפלגה, שנקבעו ל-17 בספטמבר 2008.

ואכן, ב-21 בספטמבר 2008 הניח אולמרט לבסוף מכתב התפטרות בפני נשיא המדינה דאז, שמעון פרס ז"ל, שבועיים לאחר שהמשטרה המליצה להעמידו לדין במספר פרשות, לרבות בעבירה של לקיחת שוחד.

אלו העובדות. ""פרישה" מרצון ו"ויתור על עמדת כוח", כפי שמציג הראל, אין בהן.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.