'הארץ': דחיית יוזמת שלום הכוללת את זכות השיבה היא "החמצת המאה"

יוזמת השלום הערבית כוללת במפורש את זכות השיבה. למה עקיבא אלדר רואה בדחייתה "החמצת המאה"? אלדר: יש פרשנויות משפטיות שונות

תחת הכותרת "החמצת המאה של ישראל", מציין עקיבא אלדר ב'הארץ' 20 שנה ליוזמת השלום הערבית שהתקבלה בביירות על ידי הליגה הערבית.

ומדוע רואה אלדר בדחיית היוזמה "החמצה" כה גדולה של ישראל? הוא מסביר:

היוזמה מציעה שדרוג של הסכם השלום עם מצרים לנורמליזציה. בתמורה לכך ישראל נדרשת לסגת מכל השטחים שכבשה ב–1967 (לימים אימצה הליגה את אופציית חילופי השטחים בגדה וזנחה את הדרישה לנסיגה מרמת הגולן) ולאפשר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית שבירתה במזרח ירושלים. בנוסף הציעה היוזמה פתרון צודק של בעיית הפליטים, שיהיה מוסכם על ישראל.

נניח רגע בצד את העובדה שהסכמי אברהם הוכיחו שנסיגה משטחים, ודאי ויתור מוחלט בירושלים, אינה תנאי לנורמליזציה עם מדינות ערב. נתרכז בטענה לפיה היוזמה הציעה "פתרון צודק של בעיית הפליטים שיהיה מוסכם על ישראל".

התעקשות הפלסטינים על מימושה המלא של זכות השיבה היתה אבן הנגף העיקרית בכל שיחה על שלום, למעשה כבר מיוזמת השלום הראשונה, בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות, אז הביעה ישראל הסכמה לדון בשיבה של כמה מאות אלפי פליטים, אבל הפלסטינים דחו על הסף כל הצעה שלא כללה את שיבת הפליטים כולם.

היתכן, כפי שאומר אלדר, שיוזמת השלום הציעה הבקעה של הטאבו הפלסטיני המוחלט של זכות השיבה?

לא. אלדר מגלה טפח ומכסה טפחיים. הוא מצטט במאמרו את החלק הראשון במשפט, אבל מסתיר מקוראי 'הארץ' (אולי גם מעצמו, לא יודע, הכל אפשרי) את המשך המשפט, כפי שהוא מופיע ביוזמת השלום שאת "החמצתה" הוא כה מבכה.

וזה המשפט המלא כפי שהוא מופיע ביוזמה:

השגת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, כפי שיוסכם בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194

אלדר מתרכז ב"פתרון צודק" ו"מוסכם", (אגב מוסכם על מי? ביוזמה לא כתוב מוסכם על ישראל) אבל מתעלם מהגידור הברור של הפתרון: בהתאם להחלטה 194, הקובעת כידוע שכל פליט שיחפוץ לחזור לישראל יורשה לעשות כן.

כלומר מימושה המלא של זכות השיבה, לתוככי ישראל, בהגדרתה המרחיבה ביותר.

האם היתה לישראל ברירה אחרת מלבד לדחות את היוזמה הזו?

האם מצפה 'הארץ' מישראל להסכים ל 194?

איפה פה "החמצה המאה"?

שאלתי את עקיבא אלדר למה הסתיר מקוראי 'הארץ' ש"הפתרון הצודק והמוסכם" כטענתו, הוא קבלת זכות השיבה במלואה.

תשובתו:

"הקביעה שהפתרון צריך להיות מוסכם גוברת על החלטה בלתי מחייבת של העצרת הכללית. לדעת מומחים למשפט בינלאומי, קבלת החלטה 194 אינה מהווה הכרה בזכות השיבה וכמובן לא הסכמה ליישום החזרת הפליטים. אני מתנגד לזכות השיבה"

*עדכון: בעקבות הביקורת שלנו, תוקן המאמר בגרסה הדיגיטלית ב'הארץ' ונוספה לו התוספת שהוסתרה מהקוראים, שהפתרון הצודק והמוסכם יהיה בהתאם להחלטה 194

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות