'הארץ': המתנחלים נהנים מהטבות מס בממדים מפלצתיים הכל היה יכול להיות בסדר עם הטענה הזו, לו רק היתה נכונה. גם קצת נכונה היה מספיק חנן עמיאור | 25.05.20 | האם למד את הנושא לפני שכתב עליו? פרופ' שלמה אבינרי. צילום: ויקיפדיה שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום שישי האחרון במאמר המרכזי בעמוד המאמרים של 'הארץ', נקבע פעם נוספת, הפעם המי יודע כמה, שהמתנחלים זוכים להטבות מס על חשבון שאר אזרחי ישראל "בממדים מפלצתיים", ושכמובן "על זה צריך לנהל מאבק בשם הצדק החברתי". וכך קבע כותב המאמר הפרופ' שלמה אבינרי: אין שום הצדקה להנחות המס המפליגות שמהן נהנים מאות אלפי תושבי ההתנחלויות והיישובים שמעבר לקו הירוק, מה עוד שהם זכו לסובסידיות נדיבות בכל הקשור לרכישת בתיהם. אין שום סיבה שתושבי אריאל, מעלה אדומים וקרית ארבע לא ישלמו מס הכנסה באותם שיעורים שמשלמים תושבי נתניה, פתח תקוה וירושלים… יש לבדוק פרט אחרי פרט כל הנחה ופטור ממסים, שצמחו ברבות השנים לממדים מפלצתיים כתוצאה מלחצים פוליטיים ואינטרסנטיים, ולבדוק אם יש להם הצדקה עניינית כיום לו היה מדובר ברוגל אלפר או אורי משגב, ניחא. אבל את קביעה הזו קבע אבינרי, מי שנהנה מתדמית של חוקר משכיל מאוזן ודקדקן. ולא סתם קבע זאת, אלא לאחר "התבוננות ביקורתית במבנה המיסוי בישראל", שהביאה אותו למסקנה שיש "להילחם על קידום מהלכים שישנו את מבנה מערכת המיסוי הישראלית". ובכן, כמו בכל הפעמים הרבות בהן חוזר 'הארץ' וטוען את הטענה הפלגנית הזו, גם הפעם הבעיה אותה בעיה: מדובר בשקר. אם היה אבינרי טורח לעיין במסמך הרשמי שפרסמה רשות המסים בישראל, המפרט את הקריטריונים להטבות המס להן זוכים ישובים שונים בארץ לשנת 2020, ומציץ גם בטבלה בתוכו, המפרטת איזו הטבה קיבל כל אחד ואחד מהם, כנראה שלא היה כותב את מאמרו חסר השחר. הנה מה שמגלה מי שלא רק נואם על "התבוננות ביקורתית במבנה המיסוי בישראל", אלא גם טורח לעשות כן: רשימת "הישובים המוטבים" מפורטת כאן, בעמודים 15-27 ומומלץ מאד לעיין בה. הזכאות להטבה נקבעת על פי קריטריונים ברורים ומוגדרים: קירבה לגבול, מספר תושבים באוכלוסיה לפי נתוני הלמ"ס, שיוך לאשכול חברתי נמוך במדרג וחריגים מעטים כאלה ואחרים. אני שב וממליץ לעיין ברשימה ולהיווכח: היא מכילה כ 500 ישובים המתחלקים לשני סיווגים עיקריים: ישובים בקרבת הגבולות או בטווח הרקטות מעזה, ללא קשר לחוסנם הכלכלי, (כמו למשל קיבוצים איתנים בטווח הרקטות כגון חצרים ובארי, או קיבוצי דגניה ועין גב, בשל קרבתם לגבול ירדן) וישובים חלשים מבחינה כלכלית, כמעט כולם ישובים ערביים. מתוך כל כ 500 "הישובים המוטבים", אחדים בלבד הם ישובים מיהודה ושומרון, בעיקר ישובים ספורים בדרום הר חברון הכלולים בטווח הרקטות, או ישובים מזרחיים בקרבת גבול ירדן. אבינרי ציין את מעלה אדומים, אריאל וקריית ארבע כדוגמאות לישובים הנהנים מהטבות מס "בממדים מפלצתיים". אבל אריאל ומעלה אדומים כלל אינן מופיעות ברשימה. קריית ארבע, בשל היותה ישוב באשכול סוציו אקונומי נמוך, נהנית מהטבה בשיעור נמוך יחסית של 12%. (קיבוצי עוטף עזה, לשם השוואה, נהנים מהטבה בגובה 20%) מעורכי 'הארץ' אין לנו ציפיות שיימנעו מפרסום עלילות מסוג זה, שהרי זהו לחם חוקם. אבל מה מביא חוקר מכובד כשלמה אבינרי לטעון בכזה ביטחון טענה כה תלושה מהמציאות? היתכן שאבינרי התרגל לקרוא ב'הארץ' פעם אחר פעם שהמתנחלים שודדים את הקופה הציבורית בהטבות המס ה"מפלצתיות" שהם מקבלים לאורך שנים, עד שקיבל זאת כאמת מוכחת וכלל לא טרח לבדוק? כשהתקשרתי אליו ועימתתי אותו עם העובדות, הוא נדהם. "מעלה אדומים ואריאל אינן ברשימה?", שאל בהפתעה, "לא", עניתי לו. ניכר היה שלא היה לו מושג עד כמה רחוקה טענתו מהאמת. תגובתו: אם אתה רוצה לתקן אותי, כתוב מכתב למערכת 'הארץ'. מעבר לזה אין לי תגובה. הסברתי לו שאני לא כותב מכתבים למערכת אלא מפרסם ביקורת ומציע לו להגיב. הוא בחר להשאיר את תגובתו כמות שהיא. פנינו גם למערכת 'הארץ' בבקשה לתקן את הדברים הלא נכונים שטען אבינרי. לפנייתנו עוד לא התקבלה תגובה.