'הארץ': "הסכסוך עם הפלסטינים הוא טריטוריאלי"

ויש גם מסקנה: סירוב ישראל להעביר את יו"ש לשליטת הפלסטינים, מטיל עליה את האשמה בכך שאין שלום בינינו לבינם

בתמונה לוחמים פלסטינים תוקפים את ההתנחלות שדרות שביו"ש וזוכים לתמיכת 75% מהפלסטינים (צילום מתוך סרטון שפורסם ברשת החברתית, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

ביום שישי האחרון כתבה קרולינה לנדסמן ב'הארץ' כך:

"שלום תמורת שלום" לא רלוונטי מול הפלסטינים, כי הסכסוך איתם הוא טריטוריאלי. אם יתכן שלום איתם זה רק תמורת השטחים

אבל לנדסמן לא כאן בשביל הרהורים פילוסופיים, אלא בשביל מסקנה מעשית. והמסקנה שלה היא שישראל אשמה במצב, כיוון שהתעקשותה להמשיך להחזיק ביהודה ושומרון,

היא מסר לעולם: פניה של ישראל אינם לשלום

כלומר יש לנו כאן שתי טענות: הראשונה – שהסכסוך עם הפלסטינים הוא טריטוריאלי, כלומר נוגע ליהודה ושומרון, השניה – סירוב ישראל לסגת מיו"ש מטיל עליה את האשמה למצב המלחמה בינה לבין הפלסטינים.

קשה להאמין שאחרי שרשרת הניסיונות הכנים של ישראל לסיים את הסכסוך בפשרה טריטוריאלית, שכולם נדחו על ידי הפלסטינים כיוון שאינם רוצים פשרה אלא את פלסטין כולה מהנהר עד הים, יש עדיין ישראלים הממשיכים להאמין בהזיה הזו.

הקושי מתגבר נוכח ממצאי סקר עדכני של אוניברסיטת ביר זית, לפיו רוב עצום מקרב הפלסטינים, כ 75% תומך במתקפת חמאס הברברית של ה 7 באוקטובר על ישובי העוטף, וכולם, (98%) גאים יותר להיות פלסטינים בעקבות מתקפת חמאס.

והוא מתגבר אף יותר, נוכח שרשרת ההבהרות החד משמעית, לפיה "על האתוס הפלסטיני החדש חתומה חמאס, והמלחמה לא תשנה זאת". כלומר החברה הפלסטינית, הן ברמת הציבור והן ברמת ההנהגה הפוליטית, עוברת תהליך חמאסיזציה סוחף, הצובע את הפלסטינים כולם בצבע חמאס.

איזה "סכסוך טריטוריאלי" בראש של קרולינה לנדסמן?

ולמה האשמה במצב רובצת על ישראל?

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. עשיתם מאמץ וכבר הבאתם נתונים אבל נפלתם כשלא חיברתם אותם לתזה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות