'הארץ' מפגין בורות מביכה בנוגע לחוק האזרחות

… ואגב כך, סותר את מה שכתב הוא עצמו על החוק

צילומי חתונה ביפו. צילום: Bahnfrend, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons

במערכת 'הארץ' בטוחים שחוק האזרחות שעבר בכנסת בשבוע שעבר, הוא חוק גזעני ומפלה. הסיבה לכך – לטענתם, החוק חל על ערבים אך לא על יהודים – מבוארת במאמר המערכת של העיתון, שפורסם לאחרונה בעברית ובאנגלית:

"חוק האזרחות"… הוא חוק גזעני ואנטי־דמוקרטי, שמבחין בין אזרחים יהודים לאזרחים ערבים, ומונע מהערבים זכויות השמורות ליהודים בלבד. החוק אינו מאפשר לאזרחים ואזרחיות ישראלים ערבים שנישאו לערבים או ערביות תושבי הגדה איחוד משפחות בישראל, משום שהוא מונע מבני הזוג תושבי הגדה לקבל מעמד בישראל מתוקף הנישואים לאזרח ישראלי, כמו במקרה של אזרחים יהודים הנישאים לזרים.

חבל שכותבי המאמר לא טרחו לקרוא את דברי ההסבר של נעה שפיגל, שפורסמו ב'הארץ' ממש באותו היום בו פורסם מאמר המערכת. אם הם היו קוראים, אולי הם לא היו כותבים שהחוק חל רק על ערבים המתחתנים עם תושבי הגדה המערבית. כותרת המשנה לכתבה של שפיגל מבהירה:

החוק שנועד למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים הנשואים לישראלים עורר מחלוקת בקואליציה.

כלומר, החוק נוגע לפלסטינים הנישאים לישראלים, ולא רק לערבים. שפיגל ממשיכה:

ב-2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, החליטה הממשלה להקפיא את כל תהליכי ההתאזרחות של פלסטינים תושבי הגדה המערבית שנישאו לאזרחים ישראלים, מטעמים ביטחוניים.

שוב, שימו לב: "שנישאו לאזרחים ישראלים", ולא רק לערבים.

בניגוד לטענת מערכת 'הארץ', החוק חל באופן שווה על אזרחים יהודים וערבים של ישראל. בדיוק כמו האזרחים הערבים, יהודים ישראלים הנישאים לפלסטינים מהגדה (או לאזרחי סוריה, איראן, לבנון או עיראק) אינם יכולים להקנות אזרחות ישראלית לבני ובנות זוגם.

אם אתם לא מאמינים לנו, אתם מוזמנים לשאול את הישראלית היהודייה שרי בשי (הידועה גם כאום פורת), שבעלה אוסאמה אינו זכאי לאזרחות ישראלית, כפי שהיא פירטה על דפי 'הארץ'. מיה גוארניירי, יהודייה-ישראלית נוספת הנשואה לפלסטיני, כתבה ב'וושינגטון פוסט' כיצד החוק משפיע על נישואיה.

נכון, בפועל רוב הישראלים המושפעים מהחוק הם ערבים, מכיוון שרק אחוז קטן מאלה הנישאים לפלסטינים מהגדה ומרצועת עזה הם לא ערבים. אך זה עדיין לא נכון שחוק האזרחות חל על ערבים בלבד.

בשנה שעברה, סוכנות הידיעות הצרפתית AFP תיקנה את עצמה לאחר שפרסמה שגיאה דומה, ואנו הפנינו את הדבר לתשומת ליבה. גם ל'הארץ' פנינו, אך עד כה העיתון לא תיקן את מאמר המערכת כדי שיהיה נאמן לעובדות. אנו נמשיך לעקוב.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות