הבי-בי-סי: יש "תוקף" ויש "טרוריסט"

הרשת הבריטית נמנעת בעקשנות מלתאר את המתרחש ברחובות ישראל כ'טרור'. זה נראה להם שיפוטי מדי, ולכן יש לכתביהם הנחיה גורפת להימנע מלהשתמש במונח הטעון. האם ההנחיה חלה ללא משוא פנים? זו כבר שאלה אחרת

בי-בי-סי. נצמדים להנחיות לפי החשק והאמונה הפוליטית?

 

מי מבצע את פיגועי הדקירה בישראל בימים האחרונים? אם תשאלו את הבי-בי-סי הבריטי, הרי שאלו אנשים העונים להגדרה "תוקפים". הרשת הבריטית מלהטטת בין שתי מילים בעלות אותה משמעות – assailants, attacker, אך נמנעת בקנאות מלקרוא לדבר בשמו – טרוריסטים. אפשר גם לעקוף את המכשול בדרך אחרת – לתאר את האירועים בלי להתייחס במילה למחולליהם. למשל לכתוב על "סדרת דקירות ותקיפות ירי של ישראלים על ידי פלסטינים מאז תחילת חודש אוקטובר". העיקר לא להגיד את המילה טרור. למה ההתעקשות הזו?

איפה הטרור?
איפה הטרור?

 

מסתבר שזה לא מקרי. בעבר תוארו ב'פרספקטיבה ההנחיות הפנימיות של הרשת לעיתונאיה, בנוגע לשימוש במונח "טרור":

הטרור הוא נושא מסובך ורגשי בעל נימות פוליטיות משמעותיות, ונדרשת זהירות בשימוש במונח המכיל שיפוט ערכי. אנו מנסים להימנע מהשימוש במונח "טרור" ללא ייחוס… המילה "טרוריסט" יכולה להוות בעצמה מכשול ולא כזו המסייעת להבנה. עלינו להעביר לקהל שלנו את מלוא חומרת האירוע על ידי תיאור מה שקרה. עלינו להשתמש במילים שמתארות באופן ספציפי את המבצע, כגון "מחבל", "תוקף", "יורה", "חוטף", "מורד", ו"מיליטנט". אנחנו לא צריכים לאמץ את שפתם של אנשים אחרים; האחריות שלנו היא להישאר אובייקטיביים, ולסקר את האירוע כך שיתאפשר לקהל שלנו לעשות ההערכה משלו לגבי מי עושה מה, ולמי.

חייבים להודות שיש היגיון ואתיקה בעיקרון הזה, בהנחה שהוא אכן נשמר בהקפדה.

מה שלמרבה הצער לא קורה.

עמותת האחות של 'פרספקטיבה' – BBCWATCH המנטרת את ה-BBC, אספה במהלך השנים דוגמאות לאירועים שכן זוכים להיקרא אירועי טרור. רשימה חלקית מהשנים האחרונות כוללת את  התקיפה בטוניסיה כנגד תיירים (ברובם בריטים), עריפת ראש בבריטניה, התקיפה באוסלו של מחנה קיץ ועוד.

מה שאומר שבאו עורכי הבי-בי-סי לברך ויצאו מקללים, כיוון שבכך חשפו את אמונתם הפנימית לגבי מתקפות הדריסה והסכינים בארץ, המכוונות כלפי אזרחים עוברי אורח במטרה להורגם, ככאלה שאינן נחשבות בעיניהם לטרור.

ומתחדדת השאלה: בנסיבות האלה, האם הסירוב המתמיד של הרשת לתאר את האירועים בישראל כ"פיגועי טרור", מחזק את אמינות הרשת הבריטית, או שמא פוגע בה?

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. פרספקטיבאים יקרים, שכחתם לציין כי התקשורת הישראלית נמנעת מלתאר את החוליגנים עם הכיפות, אלה שתוקפים פלסטינים (וגם חיילי צבא), כ"מחבלים". אני מצפה להתייחסות דומה מצדכם גם לגבי הטרוריסטים היהודים.

    • יש מה לדון , אבל אתה הגדרת כבר בעצמך ׳חוליגנים׳ . אז כנראה משהו בך בך מבין את ההבדל

    • למה מסיתי השמאל הקיצוני,האנטי ישראלי, קופצים תמיד,בתגובה פאבלובית, לתקוף את מדינת ישראל,כאשר מדובר בטרור הפלשתינאי ובתומכיו האנטישמים ברחבי העולם?

  2. כאשר כל ראשי ממשלות ישראל זה עשרים שני ם מכריזים שמגיע לערבים שטחיםב ארצנו, הרי שמדינת ישראל מכירה בצדקת מאבקם על הארץ, ובכך הפך הטרוריסט הערבי ללוחם חופש. הבעיה היא לחלוטין אצלנו. ברגע שאנחנו נכריז עליהם כטרוריסטים בכך שנכריז שהארץ כולה שלנו היא ומאבקם איננו מלחמת שחרור ארצם אלא פעולת טרור במדינה ריבונית גם אומות העולם יכירו בכך לאט לאט.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות