הבעיה של הניו יורק טיימס עם חידוש הלחימה בדרום

הניו יורק טיימס נחשב לעיתון החשוב בעולם. לא יהיה מוגזם לומר שהוא נותן את הטון עבור מאות אם לא אלפי כלי תקשורת ברחבי העולם. רבות כבר נכתב על הטייתו האנטי-ישראלית של העיתון, אולם דוגמא טרייה מהשבוע רק מדגישה את הטייתו זו.

ביום שלישי הפר החמאס את הפסקת האש ה-11 במספר מאז תחילת מבצע צוק איתן, כאשר החל לירות רקטות אל עבר אזורים רבים בישראל. בהתחלה, תאמינו או לא, כותרת הדיווח בניו יורק טיימס פקפקה אם הרקטות שנחתו בישראל אכן נורו מעזה (אתר newsdiffs.org עוקב אחר שינויי כותרות ושומר את הישנות):

Rockets Said to Be Fired from Gaza Strip Puncture Latest Cease-Fire

תרגום:

רקטות שנאמר כי נורו מרצועת עזה שברו את הפסקת האש האחרונה

מנסח הכותרת אומר למעשה: הישראלים אומרים שהרקטות נורו מעזה, אבל מי יודע, אולי הם משקרים. אולי הרקטות נפלו על באר-שבע מקפריסין או ממאדים.

אולי מכיוון שעורכי הטיימס הבינו כמה הכותרת שהם נתנו היא טפשית, הם החליטו לשנות אותה, אבל לא ל"רקטות מעזה הפרו את הפסקת האש" או משהו דומה לזה שמדייק בתיאור המציאות. לא, העורכים הנועזים אך לא כל-כך חכמים של הטיימס שינו את הכותרת ל:

תרגום:

רקטות מעזה ותגובה ישראלית הפרו את הפסקת האש

הבנתם? תגובה ישראלית לירי רקטות מעזה מהווה הפרה של הפסקת האש בדיוק כמו ירי הרקטות מלכתחילה. כאילו מבקש הניו יורק טיימס לומר: אילו רק ישראל לא היתה מגיבה, הפסקת האש עדיין היתה בתוקף.

כדאי לציין שזו לא הפעם הראשונה שהניו יורק טיימס מתקשה להבין את הקונספט של כרונולוגיה במהלך צוק איתן. כך לדוגמא ב-8.8, לאחר הפסקת אש נוספת, נכתב בניו יורק טיימס בכותרת ובליד (גם במקרה זה הכותרת שונתה מאוחר יותר):

Cease-Fire in Gaza Expires, and Strikes Resume

A three-day truce in Gaza between Palestinian militants and Israel ended on Friday with no progress in negotiations brokered by Egypt to even temporarily extend the lull, and the antagonists resumed fighting

תרגום:

הפסקת האש בעזה הסתיימה, התקיפות התחדשו

הפסקת אש בת שלשה ימים בעזה בין חמושים פלסטינים לבין ישראל הסתיימה ביום שישי ללא התקדמות במו"מ המנוהל על ידי מצרים אפילו [בהסכמה על] הארכת ההפוגה באופן זמני, והיריבים המשיכו בלחימה

אלא ש"היריבים" לא "המשיכו בלחימה" – הג'יהאד האסלאמי המשיך בלחימה בכך שירה ראשון, וזאת לאחר שישראל הודיעה כי היא מוכנה להאריך את הפסקת האש ב-72 שעות נוספות ואילו חמאס הודיע כי אינו מעוניין בהארכת הרגיעה.

לא מדובר בפרה-היסטוריה, מדובר באירועים שמתרחשים לנגד עיניהם של כתבי ועורכי הניו יורק טיימס בשידור חי. מדוע הם מתאמצים לטשטש את האחריות הברורה של החמאס ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים להפרת כל אחת ואחת מהפסקות האש? מדוע הם מתעקשים לכרוך גם את ישראל עם אותן הפרות? אם זהו הסטנדרט העיתונאי בעיתון המכובד ביותר בעולם, מה לנו כי נלין על כלי תקשורת אחרים?

(לחצ/י כאן לקריאת המאמר באנגלית)