ההכרה שלא היתה

אבי גיל, יועצו של שמעון פרס בזמן אוסלו, קובע ב'ידיעות אחרונות' שההישג הגדול של אוסלו הוא הכרת הפלסטינים בישראל. סיפור יפה, אבל לא היה ולא נברא

חתימת הסכם אוסלו בבית הלבן. מעשה רמייה בין פתי לשקרן (צילום:אבי אוחיון לע"ם)

בשיחה מעניינת שקיימו נחום ברנע ושמעון שיפר עם אבי גיל ב'ידיעות אחרונות' מתאר ראש לשכתו ומנכ"ל משרדו של שמעון פרס כשר חוץ וכראש הממשלה את ההישג הגדול של הסכם אוסלו:

איזה עוד מנהיג פלסטיני היה חותם על הכרה במדינת ישראל? היום אנחנו חוגגים את הסכמי אברהם, את הסכם השלום עם ירדן, את האפשרות להסכם עם סעודיה, אבל הכל מתחיל שם

האמנם חתם ערפאת על הכרה במדינת ישראל?

לא רק שלא, בדיוק ההיפך. לפי מחקר מעמיק בנושא הדרישה הישראלית מהפלסטינים להכיר בישראל, הגיבו המנהיגים הפלסטינים ב"סלידה עקבית נרחבת", וכמובן שנמנעו מלהכיר בישראל.

על מה בכל זאת מבסס גיל את טענתו הלא נכונה?

אגדת ההכרה בישראל מבוססת על תעלול פלסטיני אופייני:

שבוע בלבד אחרי חתימת הסכמי עזה ויריחו תחילה, נאם ערפאת את נאום יוהנסבורג, ובו הבהיר לשומעיו – מנהיגים מוסלמים מדרום אפריקה – במילים המפורשות ביותר שהסכם אוסלו כמוהו כהסכם חודייבה שכרת מוחמד עם בני שבט קורייש כיוון שהיה בנחיתות מולם, בכוונה ברורה להפר אותו בהזדמנות הראשונה. מה שאכן קרה לאחר עשר שנים בלבד.

כלומר, הרגיע ערפאת את שומעיו, הסכם אוסלו אינו הכרה בזכותה של ישראל להתקיים, אלא בדיוק ההיפך – תחבולה טקטית בדרך להפיכת כל פלסטין. מהים עד הנהר, למדינה ערבית נקייה מיהודים, בדם ובאש.

כששמע זאת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שותפו של ערפאת להסכם, רתח ודרש שהאמנה הפלסטינית המחייבת את הפלסטינים לדבוק בחיסול ישראל, תשונה. בתגובה נקט ערפאת בסדרת תכסיסים שמטרתם היתה לשוות מצג שווא של שינוי האמנה, אבל עד מהרה נחשפו כל התכסיסים כולם: עד עצם היום הזה לא שונתה האמנה

מאשר זאת ז'ק נריה, יועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין בזמן אוסלו, שקבע שהמחשבה שערפאת השלים עם קיומה של ישראל היתה "אמונה מוטעית"

מאשר זאת גם משה יעלון – ראש אמ"ן בזמן אוסלו:

ערפאת אולי הפך את חברבורותיו אך לא את תוכו. הוא לא ויתר ולו לרגע על שאיפתו לראות בהיעלמותה של המדינה היהודית. הפלסטינים, בהנהגתו, הכירו לכאורה ב"זכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון", אולם הם דחו מכל וכל את הגדרתה הציונית; לדידם, אין ולא הייתה ליהודים זכות לבית לאומי יהודי בארץ ישראל. רבין נאלץ לוותר על הדרישה להכרה כזאת בהסכמי אוסלו והסתפק בהתחייבותו של ערפאת להוציא את הסעיפים השוללים את זכותה של ישראל להתקיים מן האמנה הפלסטינית – דבר שמעולם לא אירע

מאשר זאת גם גידי גרינשטיין, מזכיר צוות המו"מ של ברק לקמפ דיוויד ב 2000, שכשתיאר את טקטיקת המו"מ בנוגע לדרישה להכרה בישראל, אמר: "למה אנחנו צריכים את זה מהם?"

וגם אהוד ברק, שבשנת 2010, כשכיהן כשר הביטחון, הציע "לא להתעקש" על הכרת הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית, כי זה יכשיל כל מו"מ.

ובכן, מה שגיל מתאר כהישג הגדול של אוסלו, למעשה לא הושג מעולם. גם מחליפו של ערפאת, אבו מאזן, הלכאורה מתון ממנו, מסרב בעקשנות להכיר בישראל כמדינה יהודית ודבק בנוסחת שתי מדינות לשני עמים, שאחת מהן פלסטינית והשניה אזרחית, בה למיליוני הפליטים שתחויב לקלוט יהיה רוב שיהפוך גם אותה לפלסטינית.

לסיכום:

בניגוד לטענת אבי גיל, הפלסטינים לא הכירו בישראל במסגרת הסכם אוסלו, ולכן הכרתם לא יכולה להיות ההישג הגדול של ההסכם.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות