הזיות פרנואידיות על היחלשות הדמוקרטיה

אחד הסנטימנטים הנפוצים בתקשורת הישראלית, בבואה להציג את ישראל באור שלילי, הוא הטענה לפיה הדמוקרטיה בישראל נחלשת, מתכרסמת, מותקפת, בחרו לבד את המונח החביב עליכם. או, בשתי מילים, "ניצני פשיזם".

הטענה בדבר היחלשות הדמוקרטיה נטענה בסוף השבוע האחרון שוב, הן על ידי יגאל סרנה ב'ידיעות אחרונות' (המוסף לשבת, עמ' 26, 19.8) שכתב "מדובר פה בדמדומי דמוקרטיה", והן על ידי רוני שוקן ב'הארץ', (דיון שאיבד קשר עם המציאות, 19.8) שכתב "הולכת ופוחתת מחויבותה (של המדינה) לערכים דמוקרטיים".

האומנם צודקים סרנה ושוקן בקביעתם שהדמוקרטיה הישראלית בתהליך היחלשות?

הדמוקרטיה היא עניין חשוב. ככזה, הוא נבחן על פי מדדים מדויקים, המדרגים את רמת הדמוקרטיה בכל מדינה, לרבות ישראל. 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' אינו מונע על ידי תחושות בטן, כאדונים הנכבדים סרנה ושוקן, אלא עוקב מידי שנה באופן מעמיק ומחייב אחר מצב הדמוקרטיה בישראל.

גם במדד האחרון, "מדד הדמוקרטיה 2015", נבחנה רמת הדמוקרטיה בישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות במערב, במדד, (החל מעמוד 137) מוסברים שמונת הפרמטרים המרכזיים, הקובעים את רמת הדמוקרטיה בכל מדינה: "חופש בעולם", (שזהו בעצם חופש פוליטי של אזרחי המדינה), "חופש העיתונות", "תפקוד הממשל", "השתתפות פוליטית" (של האזרחים), "זכויות אזרחיות", "תפיסת השחיתות", "שביעות רצון מהחיים", ו"מדיניות חברתית".

מממצאי המכון עולה בבירור: לפי שקלול הנתונים הדמוקרטיה בישראל יציבה, חסונה, וממוקמת ב"מקום טוב באמצע", בין יתר הדמוקרטיות בעולם. ביחס לציוניה מהמדד הקודם שומרת ישראל על יציבות, עם נטייה קלה לשיפור ברמת הדמוקרטיה. בהשוואה בינלאומית ממוקמת ישראל ברוב המדדים פחות או יותר במרכז הטבלה. היא מצטיינת, למעשה מובילה את העולם, בתחומי ההשתתפות הפוליטית ושביעות הרצון של האזרחים מחייהם, ובמקביל עליה להשתפר בתחום הזכויות האזרחיות. בכל יתר המדדים היא ממוקמת בחצי המוביל של הדמוקרטיות בעולם.

ועורכת המדד, הפרופ' תמר הרמן, מסכמת (עמ' 156)

השיח הכאוב והמיואש שאנו חוֹוים לעתים בארץ והתחושה הרווחת, לפחות בחלקים מסוימים בציבור, שהדמוקרטיה הישראלית מידרדרת כנראה מוגזמים כאשר הם נבחנים אמפירית בהשוואה למדינות אחרות.