"היהודים חוגגים את הפסדם", או דווקא את ניצחונם?

דה מרקר' קובע שהעובדה שהנשים היהודיות יולדות יותר מהערביות היא "ניצחון גדול" לנשים הערביות. אלא שטענתו רצופה שגיאות עובדתיות, נסתרת מהנתונים הכלכליים ומובילה למסקנה לא נכונה

חגיגת ביכורים בחג השבועות בקיבוץ נען, אלוף התינוקות החדשים של התנועה הקיבוצית (צילום:דוברות התנועה הקיבוצית)

ביום שישי האחרון, קבע חגי עמית בעיתון דה מרקר לכבוד יום האישה הבינלאומי שיצוין השבוע, ש"הנשים הערביות ניצחו בגדול את הנשים היהודיות".

הסיבה לניצחון הגדול: התהפכות המגמה הדמוגרפית. הערביות יולדות פחות מהיהודיות.

האמנם "היהודים חוגגים כאן את הפסדם"?

עושה רושם שדווקא לא. הנה הטענה המסייעת הראשונה של עמית:

ישראל מפגרת כיום דמוגרפית אחרי כל אויבותיה — מעזה ועד איראן — אבל מנצחת אותן בכל הזירות האחרות, בין היתר, משום ששיעור הילודה בה נמוך משלהן

זה פשוט לא נכון. שיעורי הילודה בקרב אויבותיה של ישראל – איראן, סוריה, לבנון, סעודיה, תוניסיה, אלג'יריה, ירדן, קטאר, אפילו ברשות הפלסטינית, נמוך משיעורי הפריון של הנשים היהודיות בישראל, אצל רובן ככולן נמוך באופן משמעותי.

טענה נוספת של עמית להוכחת "ניצחונן" של הנשים הערביות על היהודיות::

בכל העולם שיעור ילודה מרוסן מתואם עם יתרונות כלכליים

גם זה רחוק מלהיות חד ערכי. סוכנות הידיעות הכלכלית הבינלאומית 'בלומברג', דווקא הגדירה את המגמה לה מריע עמית "הרסנית", והזהירה שמשמעותה גלגול חובות עתק לפתחם של הדורות הבאים.

ולא רק 'בלומברג': אינספור מקורות וניתוחים כלכליים מצביעים על ילודה גבוהה כמנוע צמיחה כלכלי חיוני. לא זו אף זו – בחברות שבהן נעצר שיעור הילודה, כגון יפן או גרמניה, נעצרה גם הצמיחה הכלכלית, ולהיפך. במדינות שבהן עלה שיעור הילודה, כגון הודו או ישראל, עלה גם התוצר.

לכן קל להבין מדוע המדיניות הכלכלית הרווחת בעולם בקשר לפריון, היא דווקא של עידוד ילודה ולא הפחתת ילודה.

שיעור ילודה נמוך יוצר גם את משבר הפנסיות המאיים על כלכלות רבות בעולם: דו"ח של האו"ם קובע שבגלל הירידה בשיעור הילודה בגרמניה, כדי לייצב את היחס בין ידיים צעירות עובדות לבין קצבאות הפנסיה, יהיה עליה לקלוט בשלושים השנים הקרובות עשרות מיליוני מהגרים, ובכך לאבד את ההומוגניות התרבותית הגרמנית בתוך גרמניה עצמה.

האם זהו ניצחון של האישה הגרמניה או הפסד שלה?

לפי הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, ילודה גבוהה מעידה על שביעות רצון ועל אופטימיות לגבי העתיד. כלומר, בניגוד לטענת חגי עמית, היהודים אינם חוגגים כאן את הפסדם, אלא דווקא את ניצחונם.  

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות