ה'ניו יורק טיימס': איראן פועלת בריסון, רק מנסה פה ושם להרעיל המוני אזרחים ישראלים

ב"עיתון החשוב בעולם" יעשו הכל כדי למזער את ניסיון התקיפה האיראני נגד תשתית המים של אזרחי ישראל, ולהעצים את התגובה הישראלית

אתר אינטרנט ישראלי שנפרץ ע"י פצחנים מאיראן, מאי 2020. צילום: יונתן סינדל/פלאש 90

בכתבה נרחבת שפורסמה בשבוע שעבר בניו יורק טיימס, נטען כי איראן מיישמת מדיניות מרוסנת לפני הבחירות בארה"ב. כדוגמא לכך הזכירו הכותבים – ג'וליאן בארנס, דייוויד סנגר, רונן ברגמן ולארה ג'ייקס – כי המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי דוחה כל "תגובה רחבת-היקף" לתקיפות הישראליות על חיילים איראניים בסוריה.

הכתבה מקשרת לידיעה של ה'טיימס' מה-19 במאי אודות מתקפת הסייבר הישראלית על נמל איראני, ששוגרה בתגובה למתקפה הכושלת על מערכת המים הישראלית בחודש שלפני כן. בעוד ה'טיימס' מתאר את נמל שהיד רג'אי האיראני כ"מרכזי" ו"חשוב מבחינה אסטרטגית", אין כל תיאורים דומים המאפיינים את התשתית האזרחית החיונית של ישראל, המתוארת כ"מתקן מים ישראלי". בעיניהם של כותבי ה'טיימס', תשתית מי השתייה של ישראל איננה מרכזית או בעלת חשיבות אסטרטגית.

כותבי ה'טיימס' לא רק מזערו בשקר את חשיבותה של התשתית הישראלית, אלא גם את חומרתה של התקיפה עליה. רונן ברגמן ודייוויד הלבפינגר כתבו כי "לפי מקורות מודיעיניים", בכירים ישראלים החליטו שלא להגיב על תקיפת מערכת המים, מכיוון שהשפעת התקיפה הייתה מינורית גם אם הייתה מצליחה. "התקיפה ואיכותה הוגדרו על ידי בכירי מודיעין כ'עלובות'".

לעומת המקור העלום של הטיימס, סוכנות הידיעות AP דיווחה כי ראש מערך הסייבר הלאומי של ישראל, יגאל אונא, הצהיר כי שישראל סיכלה "מתקפת סייבר נרחבת", לה הוא קרא "תקיפה מתואמת ומאורגנת שמטרתה שיבוש תשתית לאומית מרכזית". בכנס "סייבר-טק דיגיטל" הוא אמר:

נזכור את החודש האחרון כנקודת מפנה בהיסטוריה של מלחמות סייבר מודרניות… אם המתקפה הייתה מצליחה, אם הרעים היו מצליחים, היינו – באמצע משבר הקורונה – נאלצים להתמודד עם נזק מסוים לאוכלוסייה האזרחית ואף מחסור זמני במים, או ערבוב של כלור או כימיקלים אחרים במינון הלא נכון שיכול היה לגרום לנזק ולאסון

הוסיפו לכך את הדיווח מסוף מאי אודות "תקיפות סייבר, שנועדו לפגוע במכוני מחקר ישראלים, העוסקים בין היתר בפיתוח תרופות וחיסון נגד נגיף הקורונה", תקיפות שמטרתן "לא הייתה איסוף מידע אלא גרימת הרס."

לפי ה'ניו יורק טיימס', המנהיג העליון האיראני בולם תגובות משמעותיות לפעולותיה של ארצות הברית, "ומאפשר רק לפעילות הסייבר לשגשג". בכך העיתון מבקש לסתור את טענת ממשל טראמפ כי איראן היא איום מסוכן ומתגבר על אמריקה. אולם המתקפות הנחושות וחסרות התקדים של איראן על תשתיות ישראליות, אשר סיכנו את אספקת המים של עשרות אלפים ואיימו לגרום למותם של מאות אזרחים עקב הרעלת כלור, מעלות את האפשרות שאין זה חכם לכנות את לוחמת הסייבר האיראנית כ"רק פעילות סייבר" או לתארה כ"מרוסנת".

ממש כפי שאין זה חכם להתעלם מהנכונות האיראנית לכוון את מתקפות הנגד שלה נגד אוכלוסייה אזרחית של בעלת ברית של אמריקה, מה שעלול להתוות את הדרך למתקפות נגד אזרחים אמריקנים בעתיד.

פורסם לראשונה באתר The Algemeiner. עיבד ותרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות