ה'ניו יורק טיימס': מפתחי כיפת ברזל ידועים כמי ש"הורגים אנשים ומפוצצים דברים"

העיתון פשוט אינו מסוגל להיפטר מההרגל של השמצת ישראל, גם על פעולות העולות בקנה אחד עם דמוקרטיות מערביות אחרות

בניין ה'ניו יורק טיימס' בניו-יורק

מאת ריקי הולנדר גלעד עיני

האם למישהו עוד יש ספק עד כמה חזקה ההטיה האנטי-ישראלית בדיווחי ה'ניו יורק טיימס'? אם כן, הוא פשוט צריך להעיף מבט על הפתיח לכתבה האחרונה העוסקת במאבק של צה"ל במגפת הקורונה. ראש הדסק של העיתון בירושלים, דייוויד הלבפינגר, אינו מסוגל להאיר את מאמצי הצלת החיים הישראליים באור חיובי לחלוטין. ולכן, את הכתבה שכותרתה "למעבדת הרעיונות של הצבא הישראלי יש מטרה חדשה: הצלת חיים", הוא פותח כך:

זרוע המחקר ופיתוח של משרד הביטחון הישראלי ידועה בעיקר בזכות חלוציותה בפיתוח דרכים חדשניות להריגת אנשים ופיצוץ של דברים, כשטנקים חמקניים ומל"טים צלפים הם בין הפרויקטים האחרונים היותר קטלניים שלה [ההדגשה שלנו]

הריגת אילו אנשים? פיצוץ של אילו דברים? הלבפינגר, כמו אויביה של ישראל, מצייר את צוותי המחקר והפיתוח של צה"ל ומשרד הביטחון בתור דמונים צמאי-דם המחפשים דרכים חדשות ומרושעות לרצוח ולזרוע וחורבן.

מטרתם של הצוותים האלה הינה, ותמיד הייתה, להגן על אזרחיה של מדינה שהייתה מוקפת אויבים מרגע הקמתה – אויבים שמטרתם היא חיסול המדינה והריגת אזרחיה.

אז נכון, המחקר הביטחוני הישראלי התמקד בהתמודדות עם האיום של רקטות המשוגרות לתוך ישראל על ידי טרוריסטים בעזה. לכן פותחה כיפת ברזל, ש"מפוצצת" רקטות המכוונות לעבר אזרחי ישראל.

נכון, המחקר הביטחוני הישראלי התמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשות לאיתור ו"פיצוץ" מנהרות שנבנו על ידי טרוריסטים, שמטרתן לחדור לישראל ולבצע התקפות טרור או לחטוף ישראלים.

כן, פותחה מערכת מורכבת של מחסומים תת קרקעיים ותת-ימיים לאורך הגבול עם רצועת עזה, על מנת למנוע מטרוריסטים לחדור לישראל.

ונכון, המחקר התמקד גם בפיתוח מל"טים חדשים ודרכים להגן על מבנים ואוטובוסים מפני התקפות, המאתרים את האיום ו"הורגים" את התוקף מבלי לפגוע באזרחים סביבו.

גם אויביה של ישראל מתארים את המאמצים האלו באופן מגנה: הם מתלוננים על הקמתו של המחסום התת-ימי כ"ניסיון נוסף של ישראל להדק את המצור שלה על רצועת עזה", ומבכים על שטילי היירוט של כיפת ברזל "שוללים מחמאס את כל ההשפעה הצבאית שלו". אבל זה עניין חמור יותר כשכתב של ה'ניו יורק טיימס' משליך כל יומרה לדיווח אובייקטיבי, ולמעשה מחקה את אויבי ישראל.

כאשר סגן אלוף במיל' פיטר לרנר ערער בטוויטר על בחירת המילים של הלבפינגר, כתב ה'טיימס' הגן על השפה בה הוא השתמש בהיקש הבא, שלמעשה מצדיק חוסר דיוק בדיווח:

גם אויבים הם אנשים. אתה צריך לחשוב שישראל הורגת באופן חסר אבחנה – או עייף מהאשמות כאלה – על מנת לקרוא זאת כך. כל הצבאות מתאמנים ומצטיידים על מנת להרוג, לא רק הצבא הישראלי. המטרה כאן היא להעמיד זאת כנגד המטרה של הצלת חיים.

כן, ישראל הורגת אויבים. וגם אויבים הם בני אדם. לפיכך, טוען הלבפינגר, זה מדויק לסכם את צה"ל ככזה שמבקש להרוג אנשים.

כמובן, כתבי העיתון יבינו בקלות את ההבדל בין מודעה המתארת את המועמד לנשיאות כמי ש"הרג אנשים" לבין תיאור מפוכח של ותיק מלחמת וייטנאם שירה בלוחם אויב. אך כשמדובר בישראל, נראה כי האבחנות הדקות פשוט הולכות לאיבוד.

זה נכון ש"להרוג אנשים" ו"לפוצץ דברים" הם תפקידים מרכזיים של צבאות בכל העולם. אולם ההבדל שבין האופן בו הלבפינגר מתאר את המחקר ופיתוח הצבאי הישראלי, לבין האופן בו העיתון שלו מתאר את המאמצים האמריקניים לשמור על עליונות צבאית, הוא פשוט מדהים.

DARPA, הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים, פועלת לפיתוח חידושים צבאיים למחלקת ההגנה האמריקנית. היא מפתחת אמצעים שמטרתם להרוג לוחמי אויב. הכטב"מ שלה "הטורף" הרג אינספור בני אדם. הספינה הבלתי מאוישת שלה "ציד הים" צדה כלי שיט של האויב והורגת את בני האדם שעליהם.

ואכן, הלבפינגר כותב שמפא"ת, המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, בו הכתבה שלו מתמקדת, הוא הגרסה הישראלית ל-DARPA. ואז הוא מנגיד בין השניים:

בעוד DARPA העניקה לעולם את האינטרנט והניווט הלווייני, למקבילתה הישראלית לא הייתה השפעה דומה על החיים האזרחיים. עבודתה על וירוס הקורונה, אומרים בכירים, עשויה להיות התחלה.

זהו תיאור עקבי עם האופן בו ה'טיימס' מתייחס ל-DARPA לעתים קרובות – לא כהורגי אנשים ומפוצצי דברים – אלא כתוכנית שעוזרת לארה"ב כנגד אויביה, ואף מצילה חיים. בכתבה בחודש שעבר, למשל, העיתון הילל את DARPA במונחים זוהרים, כגון "זרוע המחקר העתידנית של מחלקת ההגנה האמריקנית". אם הפרויקטים שלה "הורגים אנשים", עיתונאי ה'ניו יורק טיימס מוצאים מספיק דיו בכדי לכתוב מי הם האנשים הרעים האלה. למשל, כשהם מתארים את החידושים של DARPA ככאלה "המשמשים להרוג אנשים המזוהים כמנהיגי אל-קאעידה באפגניסטאן ותימן". ובמקום אחר, העיתון תיאר את המחקר הצבאי ככזה המסייע לצבאות "להרוג אנשים בשדה הקרב ללא מעורבות אנושית".

כתבה נוספת ב'טיימס' על הפרויקטים של DARPA מתארת את הטכנולוגיה שלה במונחים הישירים ביותר:

כלי הנשק נדרשים לארצות הברית על מנת לשמר את עליונותה הצבאית על סין, רוסיה ויריבות אחרות, אשר גם כן שופכות כסף על מחקר דומה.

בניגוד לתיאורים הקודרים בהם הלבפינגר מאפיין את המחקר הצבאי הישראלי, הכתבה על DARPA ממשיך ומצייר כלי נשק קטלניים ככאלה המגינים על חיי אמריקנים:

כלי הנשק החדשים יעניקו מהירות ודיוק שאין לאף אדם, בעוד הם יפחיתו את המספר – והעלות – של החיילים והטייסים החשופים למוות ופציעה בקרב. האתגר של הפנטגון הוא להבטיח שכלי הנשק יהיו שותפים אמינים של בני האדם ולא איומים פוטנציאליים עליהם.

מפא"ת הישראלית היא דומה מאוד ל-DARPA האמריקנית. רק לא בעמודי ה'ניו יורק טיימס'.

זאת משום שהאפיון השלילי של הלבפינגר הוא חלק מדפוס. ה'ניו יורק טיימס' אינו מסוגל להיפטר מההרגל של השמצת ישראל על כך שהיא מתנהגת בדרכים העולות בקנה אחד עם דמוקרטיות מערביות אחרות.

בכתבה מהשנה שעברה על ההכרזה האמריקאית של משמרות המהפכה האיראניות כארגון טרור, העיתון הציע באופן אבסורדי שאולי מחלקת המדינה צריכה להטיל סנקציות גם על קהיליית המודיעין הישראלית.

גם כשראש הדסק של ה'טיימס' בירושלים ציטט את בקשתו של ראש הממשלה נתניהו שהאזרחים יגנו על הזקנים מפני וירוס הקורונה, הוא לא הצליח להתגבר על יצרו, ותיאר את נתניהו כמי ש"גוער" בישראלים.

כשהוא הגן על בחירת המילים שלו, הלבפינגר התעקש שרק אלו ש"נוטים לחשוב שישראל הורגת ללא אבחנה – או שעייפים מהאשמות שכאלו" ימצאו משהו שגוי בניסוח שלו.

ארגונים יהודיים בהחלט עייפו מהאשמות שכאלו. זאת הסיבה שראש הוועד היהודי האמריקני דייוויד האריס תיאר את הניסוח של ה'ניו יורק טיימס' כ"מרושע", וראש הליגה נגד השמצה גינה אותה כ"סנסציונית" ו"בלתי אחראית".

כדי להבין מדוע כל כך הרבה אנשים עייפים כל כך, מספיק להציץ בעמודי ה'ניו יורק טיימס' עצמו. לעתים קרובות, הדיווח בעיתון מחפש להשמיץ את ישראל ואת מאמציה להגן על אזרחיה מפני מבקשי רעתם, ומטפל בכפפות של משי בארגוני הטרור שנשבעו להיאבק להשמדתה.

תרגם ועיבד מאנגלית: שלומי בן מאיר

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות