הסיפור מת באמריקה (אבל ממשיך לחיות בישראל)

החובה האתית לעדכן את הקוראים כאשר סיפור שפורסם קורס היא בסיסית. כיצד התמודדו איתה שני עיתונים ישראלים?

במהלך יום השבת (31.12) פרסם אחד העיתונים הגדולים ומשפיעים בארה"ב  ה'וושינגטון פוסט', כותרת גדולה, לפיה האקרים רוסים פרצו למערכת החשמל של מדינת ורמונט. הסיפור זכה להד תקשורתי גדול לא רק בגלל העניין הטבעי בחדירה של אנשים זרים למערכת אזרחית קריטית, אלא גם בגלל המעורבות הרוסית, עת שהממשל היוצא מאשים את ממשלת רוסיה במתקפת סייבר שנועדה להשפיע על הבחירות. לפיכך, וכצפוי, סוקר הסיפור גם בישראל, בהסתמך על הכתבה ב'וושינגטון פוסט'.

מה קרה לאחר מכן, כאשר הפוסט נאלץ לחזור בו בהדרגה מהסיפור עד שחזר בו ממלואו?

במקור ה'וושינגטון פוסט' פרסם כי החדירה הייתה למחשב של מערכת חברת החשמל. כעבור כמה שעות הבהיר העיתון (בהדגשה בראש הכתבה המקורית באתר) כי החדירה הייתה רק למחשבו של עובד בחברה, מחשב שכלל לא היה מחובר למערכת החשמל.

שני אתרי חדשות ישראליות פרסמו ידיעות שהתבססו על הכתבות של ה'וושינגטון פוסט'. ב- ynet  עם הכותרת "דיווח: "האקרים רוסים פרצו לחברת חשמל בארה"ב", ב'גלובס' תחת הכותרת "תוכנה זדונית רוסית התגלתה במחשב של חברת תשתיות בארה"ב". הסיקור היה אמין למקור ונכתב לאחר ההבהרה של ה'וושינגטון פוסט'.

אלא שהצרות של ה'וושינגטון פוסט' לא נגמרו עם ההבהרה הראשונה. לאחר מספר ימים, פרסם העיתון כי גם זיהוי ההאקרים כרוסים מוטל כעת בספק. בקיצור, לא הייתה חדירה למערכת החשמל, ונכון לרגע זה החשודים אינם האקרים רוסים. השתלשלות כל העניין דווחה באתר רוטר.נט.

קורה. ה'וושניגטון פוסט' לפחות טרח לעדכן את קוראיו, תוך הדגשה כי הגרסאות הראשונות היו שגויות.

כאשר הסיפור התחיל לקרוס, והעיתון עם הדיווח המקורי החל לחזור בו,  כיצד הגיבו ynet ו'גלובס' אשר פרסמו גם הם את הסיפור? בקול דממה דקה. נאדא. קוראי ynet ו'גלובס' ככל הנראה עדיין מאמינים כי האקרים רוסים הם מי שחדרו למחשב של עובד חברת החשמל.  חבל שאותם אתרי חדשות אינם מסתמכים על ה'וושינגטון פוסט' גם בנוגע למדיניות התיקונים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות