הציטוט והקשרו: מה אמר ברק על ביבי? מכירים את הביטוי השחוק "הוציא את המשפט מהקשרו"? זה בדיוק מה שעשה שלום ירושלמי ב'מקור ראשון', כשהביא משפט שאמר אהוד ברק על בנימין נתניהו. בעוד ברק אמר א', ירושלמי סיפר לקוראיו שהוא התכוון ל-ב'. הבאנו את הציטוט המלא לשיפוטכם גדעון שביב | 21.07.15 | אמר איראן או לא אמר איראן? ברק ונתניהו, 2012 (קובי גדעון, פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מניפולציה מיוחדת היא כאשר מביאים ציטוט מדויק, אבל מוציאים אותו מההקשר בו נאמר ובכך משנים את משמעותו. דוגמא לכך ניתן היה לראות בטור במוסף "יומן" של 'מקור ראשון' ("הפסד במערכה", 17.7) בו תוהה שלום ירושלמי מה עובר בראשו של ראש הממשלה לאחר חתימת ההסכם בין איראן למעצמות בשבוע שעבר. כך ירושלמי (הדגש לא במקור): האם נתניהו מכה על חטא שלא תקף את מתקני הגרעין באיראן ב-2010, אחרי ששר הביטחון אהוד ברק הורה לרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי לדרוך את המערכת, אבל זכה בכתף קרה? האם הוא מתחרט על כך שלא נקט עמדה נחרצת, וקיבל את עמדת הנגד של שרי הקבינט בגין ומרידור. השניים אגב, נשענו על עמדתם של ראש המוסד מאיר דגן, וראש השב"כ יובל דיסקין, נגד המהלך. בראיון למגזין 'טיים' לא מזמן, התייחס ברק לתקיפה שעמדה על הפרק. "נתניהו פיתח תודעה שהיא במקביל פסימית, פסיבית וחרדתית, ונראה שהוא מתחמק מכל יוזמה", אמר. ראשית – ולמען הדיוק – נציין כי לא מדובר בראיון שאהוד ברק העניק למגזין טיים. ברק התבקש לכתוב מאמר קצרה אודות נתניהו במסגרת רשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם, אותה מפרסם המגזין האמריקאי בכל שנה. אבל זה סתם חוסר דיוק קטן. המניפולציה עם זאת, נמצאת בקונטקסט של הציטוט. ירושלמי ייחס את הביקורת של ברק על נתניהו לתקיפה על איראן, וגם אם הפרשנות הנ"ל אפשרית, היא רחוקה מפשט דבריו של ברק: I knew Bibi, decades ago, as a soldier and young officer under my command facing real fire. He was determined, effective and focused. Character does not change. Chickensh-t he is not. But over time, while thoughtful and an avid reader of history, he developed a mind-set at once pessimistic, passive and anxious. Benjamin Netanyahu seems to avoid any initiative. Some say it’s all about surviving in power. I think he is more complex and nuanced. תרגום: (מבוסס על התרגום של 'הארץ'): הכרתי את ביבי, לפני עשרות שנים, כחייל וכקצין צעיר תחת פיקודי מול אש חיה. הוא היה נחוש, יעיל וממוקד. אופיו לא השתנה. פחדן עלוב (chickenshit) הוא לא, אבל בחלוף הזמן, למרות היותו חושב עמוק, וקורא נלהב של ההיסטוריה, הוא פיתח דפוס חשיבה פסימי, פאסיבי וחרדתי. נראה שבנימין נתניהו נמנע מכל יוזמה. יש שאומרים שהכל אצלו רצון לשמור על כוחו. אני חושב שהוא יותר מורכב ומלא ניואנסים. כלומר, האפיון של ברק את נתניהו איננו קשור באופן מובהק לתקיפה על איראן, אלא לאופיו של נתניהו באופן כללי. ברק בפירוש לא "התייחס לתקיפה שעמדה על הפרק", כדבריו של ירושלמי. ולכן מדובר באי דיוק שחוטא הן לברק, הן לנתניהו והן לקוראי 'מקור ראשון'.